מתי כספי - את האשה שלי (2005)
בואי לישון איתי יפה שלי
בואי נשקע בתוך סדינים רכים
ובחלומות הארוכים
את האשה שלי
בואי עלי איתי יפה שלי
בואי נדהר אל מרחבים כחולים
למקומות גבוהים הכי צלולים
את האשה שלי
השמש ועיני
מלטפות פנייך
הרוח וידיי
בשערך
בואי דברי איתי יפה שלי
בואי נוציא את כל הכעסים
ונצוף מעל מפוייסים
את האשה שלי
בואי לשתוק איתי יפה שלי
בואי נקשיב לרחש העלים
ונבדוק אם כוכבים נופלים
את האשה שלי
השמש ועיני
מלטפות פנייך
הרוח וידיי
בשערך
בואי לישון איתי יפה שלי
בואי נסתתר בין הפרחים
ונרגיש איך שנינו נפתחים
את האשה שלי
הי תרמיל ישן מקל הנדודים
חלומותי האבודים
בצל העץ שמתחתיו פעם ישבתי
הי אבק דרכים נעלמות ומתגלות
תעתועי הגורלות
שלא חישבתי
הי אהוב נשכח מאיפה מתגלגל
צלצול צחוקך המהתל
כוכב נופל פתאום האיר לי את פניך
את שדות הבור פרחי הבר כיסו
כמו מרבד פרוש לשנינו במיוחד
אף פעם לא תלך לבד אז לחשו שפתיך
הי אן נשאו אותך גלי סופה שרחקה
למצולה העמוקה אולי בארץ רחוקה
הם לחופי האהבה אותך הטילו
פניך כבר נמוגו אל שבבי הזכרון
שם ישמרו עד יום אחרון
בלי שאדע כיצד לשלוף אותן אפילו
הי רוח ים טובה אמרי אם חורף בא
האם ירחק עוד האביב
פרחי הבר מתי ישובו לשדותינו
מפרש בודד מלבין בתכול המים הרבים
אמור אמור מתי נבין
האם נדע מה להשיב לילדינו
הי איילת שחר בואי אל החוף
כי הזמן בא לאסוף
מעל האופק את שולי גלימת הלילה
הי בן אדם אתה ואל אדם תשוב
על עקבותיך שוב ושוב
אתה חוזר אבל מוסיף ללכת הלאה
הי אן נשאו אותך גלי סופה שרחקה
למצולה העמוקה אולי בארץ רחוקה
הם לחופי האהבה אותך הטילו
פניך כבר נמוגו אל שבבי הזכרון
שם ישמרו עד יום אחרון
בלי שאדע כיצד לשלוף אותן אפילו
הי תרמיל ישן מקל הנדודים
חלומותי האבודים
בצל העץ שמתחתיו פעם ישבתי
הי אבק דרכים נעלמות ומתגלות
תעתועי הגורלות
שלא חישבתי
והלילה התרוקן
הבוקר מתמלא
אוושת עלים
ברוח הצוננת
וגופי עדיין לא נרגע
מעינוגי חושי
ורטט משחקי האהבה
איתך
והרוח ממתין עכשיו
הערב מטה כנפיו
ושנינו שוב צונחים יחדיו
אל הרוך
טובעים בגליו
ונאבקים תחתיו
שובעים נחת זרועותיו
זורמים רותחים
ואז קופאים בצעקה
והיום במלוא כוחו
מפיח געגוע שנלכד
בקצה מבט עינייך
חיוכך סמוי ומעורר
פרוש כרשת
על גופי המתפרץ
שבוי בסערה
והרוח ממתין עכשיו
הערב מטה כנפיו
ושנינו שוב צונחים יחדיו
אל הרוך
טובעים בגליו
ונאבקים תחתיו
שובעים נחת זרועותיו
זורמים רותחים
ואז קופאים בצעקה
נע ונד היא שם
אחר כך
נע ונד היא פה
אחר כך
נע ונד היא כך
ללא תקווה
אמא אמא בואי
בואי
תני לי לחבק
אותך
כי את זקוקה לחום
ואהבה
כפר קטן נידח
היה ביתה
פשוטים היו חייה
והאדמה היתה שלה
פתע אל העיר
נישאה
ותמימותה הפכה לנטל
והטבע – נוף מעברה
נע ונד היא שם
אחר כך
נע ונד היא פה
אחר כך
נע ונד היא כך
ללא תקווה
אמא אמא בואי
בואי
תני לי לחבק
אותך
כי את זקוקה לחום
ואהבה
הגורל פיזר חייה
בליבם של ילדיה
המנוחה הפכה
משאת נפשה
עייפה מתגעגעת
וחולמת על ביתה
ועל האדמה
שהיא שלה
•אם יש אלוהים
אם יש אלוהים
אז מדוע כולם
בוכים בעולם
ואין לנו קשת
אם אין אלוהים
אם אין אלוהים
איך כל פרח בגן
פורח בזמן
בין אור ובין גשם
אם יש אלוהים
אם יש אלוהים
איך זה יש מלחמות
גדרות וחומות
ואין לנו שקט
אם אין אלוהים
אם אין אלוהים
איך השמש עוד חם
ושוקע בים
מול עיר שנדלקת
אם יש אלוהים
אם יש אלוהים
אז תגיד לי על מה
תרעד אדמה
באש ובמים
אם אין אלוהים
אם אין אלוהים
איך יודע כוכב
קטן ומוזהב
לעוף בשמיים
אם יש אלוהים
אם יש אלוהים
איך עוד יש רעבים
ויש כאבים
עצבות שנשארת
אם אין אלוהים
אם אין אלוהים
איך נולדת פתאום
יפה כמו חלום
כשאת מתעוררת
זוהי כנראה שאלה
שתשאר לה תלויה
ועצובה
כי אין לה תשובה
כי אין לה תשובה
אם יש אלוהים
אם אין אלוהים
יש בפינו מילים
תפילות וצלילים
שיחד אל על עולים
אור חדש גילה טיפות של טל
וריח טוב באדמה
וענן אחד לבן השט מעל
ששם את פעמיו אל החמה.
ובשדות הרחבים,
ובנופים הרחוקים,
ובבגדים הלבנים,
וברגעים הכי יפים
הזמן לרגע נעלם,
סירה קטנה בלב הים,
ומבטך אלי כה רך,
אני אוהב, אוהב אותך.
עם חלוף השמש על פני
אני נעור בחול החם
וצילך נשקף אלי כמו בבואה
הולך ומתרחק אל השקיעה.
ובשדות הרחבים,
ובנופים הרחוקים,
ובבגדים הלבנים,
וברגעים הכי יפים
הזמן לרגע נעלם,
סירה קטנה בלב הים,
ומבטך אלי כה רך,
אני אוהב, אוהב אותך.
אור חיוור בשיח המוצל
והבל חם באדמה
וענן אחד לבן השט מעל
נפרד בידידות מהחמה.
השלום היה אצלי בבית
איזו הפתעה
כמו ציפור גדולה פרש כנפיים
ולבי קפא
כמו חלום ישן הוא בא הופיע
כמו מילה טובה
הוא היה אצלי בבית
והפיח בי תקווה
השלום היה אצלי בבית
הוא ולא אחר
וכשבא הכל היה אחרת
זאת אני זוכר
אור בהיר שטף את כל הבית
ואת כל כולי
שתי עיניו היו חמות כמו שמש
הו אלי אלי
השלום היה אצלי בבית
והדליק בו אור
ומאז אני אותו החזקתי
שעלי ישמור
לא חלפו להן דקה או שתיים
והוא נעלם
והשאיר אותי עם כל
המלחמות שבעולם
כל כך הרבה עברנו
ימים וגם לילות
שתקנו והקשבנו
לקול המחשבות
ואז אותך פגשנו
ואת כל כך טובה
ברגישות אילמת
תמכת באהבה
לילות רבים בכינו
שאלנו עד מתי
ובימים נוכחנו
שאין בזה די
ואז אותך שטפנו
בכל דמעה מרה
היית שם לצידנו
כמו תמונה ברורה
התחלנו לחייך
לצחוק בהקלה
הזמן מאוד החמיא לה
נסוג בהכנעה
נועה.
וילון רקום נע ברכות בחלון חדרינו
רוח אחרת מרחפת על פני שנינו
מתיקות ריבות הכפרים פושטת
לחלציים, לכפות הרגליים
היין מהיקב המקומי נע לאט בגביעים
ורפות דאגותינו כפרפרים לבנים
ותכולים
רחוק מאוד אם מיטיב היום
רואים את ים השקט
ורוח אלוהים מרחפת על פני המים
לצלילי טברנה ותאודורקיס
נשימות נרגשות, גועשות,
רכות
צוללות לחושך הענוג של תוהו בראשית
ואין טרם
ואין אחרית
היינו בטוחים
שאין כמונו שני מומחים
לשמור על קשר לעד
שהפטנט הוא בלעדי
לאושר מיידי
והוא אצלנו ביד
חשבנו שגילינו את סודם של החיים
עם כל יום שנולד
ומי חלם
שבעולם
יש עוד מיליונים שאומרים "אי לאב יו"
אז אנחנו לא רואים ולא שומעים
ולא יודעים יותר מאחרים
וכל מה שקרה קורה
ועוד יקרה
אנחנו לא מקוריים
אנחנו כמו כולם רבים
ואז שוב מתקרבים
כמו ביום הראשון
חושבים על צעדים
ומרדימים את הפחדים
ומנסים קצת לישון
נעים לדעת ולזכור
ששנינו לא לבד עכשיו
שככה זה
אצל כולם
והעולם
מלא מיליונים שאומרים "אי לאב יו"
היא ההבטחה שלא אשכח
הזכרון אשר אקח
עד סוף הדרך עד יומי האחרון
היא השיר החם שלא נגמר
היא שיר תקווה ושיר משמר
אותו בטוב וגם במר
אני אשיר במלוא גרון
היא גלי הים והיא החוף
הרוח שכבר לא תחלוף
אותי היא תאסוף אליה אל ליבה
היא אולי מראה של חלומות
וחיוכה מפיל חומות
היא מצילה מתהומות
אני נשבע.
היא שכל הזמן נראית כל כך שמחה
שמבטיחה את בוא ההצלחה
איש לא רואה אותה כשהיא בוכה
היא בתוך תוכי והיא תמיד איתי
ולי היא הדבר האמיתי
וכל מילה שלה נושאת ברכה
היא נותנת לי סיבה לחיות
לא עוד להיות או לא להיות
כשהיא רואה את הדמעות שבעיני
היא בקול צחוקה ובדמעה
בכל שניה בכל שעה
מכאן ועד יבוא יומי
כל משמעות חיי
זאת היא.
בצפון ת"א בהרצליה פיתוח
המפרשים בתזוזה - שם נושבת הרוח
לשני חברים - יניב וירון
בנים להורים בעלי ממון
לא הרחק משם בשכונה לא נחמדה
עליזה מגדלת שני בנים לבדה,
אם חד הורית מפרנסת יחידה
והביטוח לאומי לא עומד לצידה
בחורף ובקיץ היא תמיד מתייצבת
בפנטהאוז שם ב-ג' עם כל הצוות
מטפלת פיליפינית, מאמן אישי
טבחית, שומר ראש ונהג פרטי.
אביו של יניב איש עסקים - יהלומן
הוא מבלה את זמנו בבורסה ברמת גן
עסקאות של מיליונים סוגר בהנאה
ומשמן חבר כנסת ברוב הכנעה
במטוס הוא יושב במחלקה ראשונה
מול רב מקובל שקיבל חנינה
לאחר שהורשע בשידול ובעילה
הוא מוזמן לניו יורק לערוך ברית מילה
אריאלה ונאוה לא עושות חשבון
אחת אימא של יניב והשנייה של ירון
את כרטיסי האשראי הן שולפות בקניון
בישראל, הן טוענות, מרגישים את השוויון
לעם מזמן אין נחת
בארץ המובטחת
האבטלה צומחת
שקדייה כבר לא פורחת
די נמאס לחטוף מכות -
אנשים כבר עייפים מכל הבלוף הזה
כמה אפשר עוד לחכות -
כל אחד שומע אבל רק הוזה...
לא רוצה כבר לקוות -
הם חושבים רק על עצמם שם במחנה,
נגמרו המחשבות -
המצב הוא לא שונה וגם לא ישתנה!
בעוד עליזה מנקה ומשפשפת
וגם אם היא בוכה, היא מקרצפת
הזמן ממש קצר, אך היא שוטפת
והזיעה שלה רק נוטפת
במרכול שבשכונה היא עוברת
ובדרך אל ביתה היא נזכרת
"צריך לעשות קניות" - היא אומרת
אך לא מספיק הכסף שקיבלה העוזרת
העיתון והחלה היא רושמת בלי ברירה
ונלחמת לא לסטות מהחוק - זו עבירה
רק מעט היא קונה - אישה מסכנה
תעודת עניות למדינה
וכשבמרינה הבחורים ההם גולשים,
הבנים של עליזה את בית הספר נוטשים
החינוך חובה רק למי שיכול
ולא לכאלה שצריכים לאכול
ובצפון ת"א והרצליה פיתוח
לבלבו לילדים גם אגס וגם תפוח
ירון ויניב עם הרוח בגב
יוצאים לבלות עם נירית ומירב
ושני הבנים שיותר לא לומדים
ביחד עם עליזה בבית בודדים
עוד יום שישי עצוב הם שמה מבלים
מי חושב בכלל על טלביזיה בכבלים?
במקביל חיילים נעדרים
לוחמים נהרגים בתאונות אימונים
פיגועים ממשיכים, כלכלה על הפנים
מנהיגים מבטיחים לאנשים מטומטמים
בטלביזיה מראיינים את הקצונה הבכירה
במדים מגוהצים הם מדברים למצלמה
משפטים מתוחכמים מנוסחים היטב,
זו הדרך להשתיק את הכאב
התקשורת מלכלכת - על כולם
הצנזורה לא קיימת - עבורם
השחיתות במערכת - של הצדק
מזכה את מי שלוחץ - על ההדק
'את האשה שלי' הוא אלבומו הראשון של כספי מזה שבע שנים, המורכב כולו מחומרים מקוריים.
מבחינה מוסיקלית, האלבום הוא מעין חזרה לתחילת דרכו של כספי באמצע שנות השבעים, עם דגש מיוחד על עיבודים עשירים, אקוסטיים וקלאסיים ברובם.
לדעתו של כספי, זהו האלבום הטוב ביותר שיצר בכל הקריירה הענפה שלו. לצד המלודיות הכובשות, ניצבת סוללת תמלילנים משובחת, הכוללת את אהוד מנור ז"ל, יוסי בנאי ויענקל'ה רוטבליט, אשר משלימה את היופי המלודי ליצירת שירים מרגשים.
מן העיתונות:
"...קחו את האלבום "את האישה שלי" של מתי כספי שיצא לפני שנה, ותנו לו את פרס סאונד כלי המיתר הטוב ביותר של השנים האחרונות. מקצועיות נפלאה שמשאירה המון-המון מקום לרגש." (אמיר עמרמי, נענע תרבות ובידור)
"'את האשה שלי' הוא אלבום יפה, רומנטי מאוד, שרמת העיבודים והטקסטים בו נדירה למדי בנוף הישראלי. כספי מקפיד על כל תו וצליל, גם בנגינה וגם בשירה - והתוצאה מכובדת ומרשימה." (גבע קרא עוז, Ynet מוזיקה)
"...עכשיו יש לכספי אלבום חדש, 'את האשה שלי', ובו, לצד 'השלום' (חידוש לעצמו מתקליט שדרים שיצא בשנת 1978), ולצד שני תרגומים לשירי אהבה ישנים ('איי לאב יו' שהיה פעם 'משהו טפשי' של פרנק וננסי סינטרה ו'היא' של שרל אזנבור), עוד שמונה שירים חדשים בהם מוכיח כספי שלא איבד דבר מכשרונו ליצור מלודיות קסומות וכובשות. הוא מזכיר קצת את סשה ארגוב, קצת את סטיבי וונדר, ובעיקר את מתי כספי הישן והטוב. הוא בעיקר שר נהדר, בקול שהוא כלי מלא רגש וחום. אז נכון, 'את האשה שלי' (מילים מתי כספי ואהוד מנור), 'זמר שלוש המחוות' (יעקב רוטבליט) או 'חרוזי אהבה' (מתי כספי) היו יכולים להיות מוקלטים גם לפני עשרים שנה. הם לא נשמעים כמו מה שהולך היום במוזיקה העדכנית, אבל זה בדיוק מה שהופך את האלבום הזה לקלאסיקה." (יואב קוטנר, גלובס)
"אהוד מנור ז"ל היה נותן לכספי ציון גבוה על הטקסט הזה: "והיום במלוא כוחו/מפיח געגוע שנלכד/בקצה מבט עיניך/חיוכך סמוי ומעורר/פרוש כרשת/על גופי המתפרץ/שבוי בסערה". ואללה, כספי. זו אינה פזמונאות. זו שירה מהסוג הצרוף. נגינת פסנתר מינורי מובילה את כספי לאחת ממנגינותיו היפות. את מה שהוא יודע, הוא לא שכח.. "חרוזי אהבה" מזכיר את סגנון הבלדות הרגשני שלו, מסוג שירי האהבה האיכותיים שכתב יחד עם אהוד מנור. מתי ממלא את חסרונו של מנור – בקונטקסט של שירי אהבה – ברמה שאותי הפתיעה. מנגינות אולטימטיביות? – תעבירו ל"שיר מספר 6". זה הלחן הלירי המינורי, השקט והמלטף, שאינו מתחשב ברוחות הזמן, נע לו במרחב העל-זמני. ושוב, איך שמתי כספי כותב גם פזמון אהבה – פשוט, לא יומרני. יופי. "זמר שלוש המחוות" על חלומות אבודים ותעתועי הגורלות "בצל העץ שמתחתיו פעם ישבתי", מהטקסטים המבריקים של יעקב רוטבליט, קיבל אצל כספי קצב מהיר. זה שיר שצריך לשמוע פעמיים ולהיות קשוב לטקסט. ב"את האשה שלי", הראשון שלו מזה 7 שנים זה כספי ורסטילי, מוסיקאי שנפתח מחדש, מהוקצע כרגיל. וזה עדיין כספי המלחין והמעבד המעולה, שאותי ממשיך לרגש." (יוסי חרסונסקי)
היא
וידאו קליפ שצולם בפריז בחורף 2006, בהשתתפות מלחין השיר, שארל אזנבור.
מתי כספי מספר על הקליפ:
"אני מעריץ את שארל אזנבור והיתה לי כמיהה לזה שהוא יסכים להשתתף בוידאו קליפ של השיר, אבל לא העליתי על דעתי שהוא יביע הסכמה לכך. ניסיתי להגיע אליו לפגישה ללא סיבה מיוחדת, סתם כי הערצתי אותו, והצליחו לארגן את זה בעבורי בדיוק כשהוא חגג את יום הולדתו השמונים והופיע ערב ערב במשך חודש ב-Palais des Congre`s בפריז. הגעתי אל מאחורי הקלעים ושוחחנו במשך עשרים דקות, והשארתי לו חומר שלי, בלי לדעת אם הוא יקשיב או לא. הביצוע הראשון של השיר ששלחתי לו היה ביצוע בהופעה חיה בליווי הסימפונט רעננה. לאחר מכן שלחתי לו גם את הביצוע הסופי בדיסק "את האשה שלי". הוא הקשיב והתגובה לא אחרה לבוא והיתה מאוד חיובית: הוא מאוד אהב את הביצוע וציין שלדעתו הוא יפה הרבה יותר מהגרסה של אלוויס קוסטלו.
בעקבות תגובתו העזתי לשלוח אליו מכתב דרך המפיק הראשי של ערוץ "מצו", שהיו אמורים לצלם, לביים ולספק את הציוד וחדר העריכה לטובת הקליפ, והוא שלח לאזנבור את המכתב בו אני מתאר בקצרה את הרעיון לקליפ ואומר שמאוד אודה לו אם הוא יקדיש כמה שניות להצטלם אליו.
כעבור כחודש קיבלתי אימייל מהמפיק של ערוץ "מצו" שמסר שאזנבור הביע את הסכמתו להשתתף בצילומים. הדפסתי את המייל והלכתי עם ההדפסה להעיר את אשתי ושמתי לה את המכתב מול העיניים ונהניתי לראות איך אישוניה מתרחבים בתדהמה...
הרעיון הראשוני שלי לגבי השתתפותו בקליפ היה מאוד צנוע כי חשבתי שאם הוא כבר יסכים להשתתף, לא אכביד עליו; רציתי לצלם בדירה בפריז, ובתום השיר התכנון היה שהמצלמה תפתח את הפריים ופתאום יראו אותו נשען על הקיר ומחייך. החלפתי רעיונות עם הבמאי והוא לאט לאט פיתח את זה למה שרואים בקליפ.
החמיא לי שאזנבור אמר שהוא מגיע לצילומים למשך חצי שעה, ובסוף נשאר כמה שעות, עד סוף הצילומים. והכי מחמיא זה שהוא ראה את הסט ומה הולך להיות, ויום אחרי הצילומים התקשר וביקש עותק מהקליפ ברגע שזה יהיה מוכן. זה אומר שהוא מאוד נהנה וראה שהקליפ עשוי בהתייחסות וברמה מאוד גבוהה ומקצועית."