מתי כספי - אחד לאחד (הד ארצי 1988)
אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה:
צדיקים מלמדים לה דיני יראים-
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.
עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות.
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך.
שערה הארוך, הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.
מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים.
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים
ושפתיה רכות ונעות בתפילה.
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.
מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף.
היושב במרומים בודאי מזדקף.
וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.
והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים , לעונג שבת
ואני האומלל, מה אוסיף לדבר
לו הייתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.
איך מילה אחת אומרת
אלף ואחת מילים
אלף ואחת מילים
אוי
איך מילה קטנה סוגרת
את כל המעגלים
את כל המעגלים
אוי
חלומות יפים היו לי
כל לילה, כל לילה
בם מגדלים באויר פרחו
מעלה מעלה,
וכששתי עיני נעצמו
החלומות נרקמו
ומשאלות התגשמו -
אך ברגע שפתאום נגמר
מה עוד אפשר לומר?
אוי
איך מלה אחת נוגעת
בגן עדן ובשאול
בגן עדן ובשאול
אוי
רק אהבה גדולה היתה לי
רק אושר, רק אושר
כמו בסיפור אגדה ישן
שנים בחושך
כשהמבטים נפגשו
הלבבות רעשו
והעורקים געשו-
אך ברגע שפתאום נגמר
מה עוד אפשר לומר?
אוי
המילה הזו מונחת
מכבידה לי על הלב
מכבידה לי על הלב
אוי
איך מילה שנאנחת
מרגיעה את הכאב
מרגיעה את הכאב
אוי
נעורים לעד היו לי
שם פחד, שום פחד
כל השנים לא נגעו בי כלל
ארץ מובטחת
יום ולילה לא נועדו
כשהעינים יקדו
והרגלים רקדו
אך ברגע שפתאום נגמר
מה עוד אפשר לומר?
אח איזה ליטוף
עוד מעט נתחיל לעוף
בלי מילים
שלום לכללים
נדבר אהבה עם כל הגוף
אח איזה כישוף
ברכות אל הטירוף
אט לאט
שותקים עוד משפט
מדברים אהבה עם כל הגוף
כמה טוב שאנו
חשים את פעימות הלב
טוב שבאנו
אל ארץ אוהב
גוף בגוף שוב לשלב
אח - אושר צרוף
מתעטף באור שקוף
עוד לעוד
נמשיך ונלמד
לדבר אהבה עם כל הגוף
כמה טוב...
איפה
מנגינת בוקר חיי
מנגינה חמימה שעלתה מתוך הדשא.
איפה
מנגינת תכלת שמי
מנגינה תמימה שירדה בתוך הגשם.
צל מנגינה נופל לרגע על פני
חומק לא שועה לתחנוני.
כמו כאב עמום, גדי תועה-
אנא אני בא?
שובי, שובי נא אל אצבעותי
שובי אלי.
מנגינות רבות ענו לי כשקראתי לך-
את עוד לא ענית
בואי ונתחבר שנית.
לא יודע מה לומר
לא רציתי להכאיב.
את היום שכבר נגמר
אין לי דרך להשיב.
הסירי כעס מליבך
ונסי למחול
אל תכי ילד בקרבך
הוא שלך למרות הכל.
גם ההבטחה,
גם כוחה,
גם רוחה,
לא היית את כף ידך
על צוארי מניחה,
לא הייתי עוד מתבייש
שביקשתי סליחה.
איש חכם היה נשמר
ויודע שתלכי.
איש טיפש עם לקח מר
מקווה שתסלחי.
זכרי לי חסד נעורי
את אמונתי
כאן מולך מוטלים שברי,
בואי ואחי אותי.
את ההבטחה,
את כוחה,
את רוחה.
לו היית את כף ידך
על צווארי מניחה
לא הייתי עוד מתבייש
שביקשתי סליחה.
לא יודע מה לומר
לא רציתי להכאיב
את היום שכבר נגמר
אין דרך להשיב.
רק אתה
שמע
כולי.
רק אתה
שמע
כולי.
כי אתה
קיים
לב העולם
לב חכם.
מים-
עד ים
רק אתה
רק אתה
כי אתה
אדם.
היד שלך
היא כה טובה אלי
כמוך, ועוד יותר
כל שתחרישי מעיני
היא תספר:
יקר-הלב
אשר לא יכלא בקול
לא יכילוהו אלף אות-
היא תלטף בעשר אצבעות
היד שלך העמלה כל כך
היד הזו הזעירה-
היא לי עמית- לבב ואח
היא לי כנור-נפשך
דובב שירה.
תמלא תמלא הדלי
במים מן הברז הקרוב
תעשה מנהג קבוע כל שבוע אוי
את הרצפות לשטוף יפה וטוב.
ברגע שאתה מוכן
הפוך את הכסאות על השולחן
גלגל את השטיח ובצד תניח - כן
או ככה לעולם לא תזדקן.
ספונג'ה עושה לי טוב...
תראה איך שמפסיק הראש לכאוב
עוד פעם פעמים
להחליף המים
ולשיר אתם.
תעמוד תעמוד יחף
עם המקל הדלי והסמרטוט
תקפל מכנס קיפול אחד או שניים אוי
ואת כל המים שפוך בקבלנות.
ברגע שהכל נשטף
הפעל מקל בשטח המוצף
תסחט אחת ושתיים ועל הברכיים - כן
אוי- שמה בפינות לא לסמן.
ספונג'ה...
תסתכל תסתכל עכשיו
תראה איך הרצפה כמו ראי
לך בנחת אל תיפול רק על התחת אוי
תסתכל איך שהשארת סימנים
השמש והרוח גם
באים ומייבשים ובחינם
והקרירות המתפשטת אז בבית - כן
אוי את הלב שלך תרענן
ספונג'ה...
תני לי את ידך
ואני אתן
אתן ידי לך
אם נא מצאתי חן
ככה נרחף
ניסחפה במעגל
(אי שולה שולמית)
צעד תימני
הצלבה משמאל
ועוד מבט אחד
שאומר הכל
יד על הכתף נסחפה במעגל
אי
שובי אל הקן
שבנינו יחד
השולמית
(שלנו)
שובי ונחזה בך
שובי ונחזה בך
שובי הנה
שובי שולמית
ככה במחולות מחנים את
תחוגי מה יפו פעמיך בת
איך טופפת לך
מרחפת במעגל
(אי שולה שולמית)
אל תרשו לשולה
להתחמק
לא אל תרשו לה
שולה היא אשת חיק
יחד נרחף נסחפה במעגל
אוי שובי אל הקן...
תני לי את ידך
ואני אתן
אתן ידי לך
אם נא מצאתי חן
ככה נרחף
נסחפה
במעגל.
'אחד לאחד' הוא במובנים מסויימים האלבום האינטימי ביותר של כספי; בשונה מהעושר המאפיין את העיבודים וההפקה של שאר אלבומיו, בחר כספי להתנסות באלבום זה ביצירת מוסיקה באמצעות כלי נגינה אחד, הפסנתר (זולת חריג אחד), בלא כל תוספות. בשעה שבאלבומו הראשון קבע כספי סטנדרטים חדשים כשניגן בעצמו בכל הכלים, 'אחד לאחד' קבע אמת מידה במוסיקה הפופולרית בישראל. מעטים המוסיקאים שהעזו לנסות לשחזר את האינטימיות שהושגה באלבום זה.
האלבום מכיל כמה מהלחנים המרגשים ביותר של כספי, וביניהם בולט 'שער הרחמים', הקטע האינסטרומנטלי היחיד באלבום ואחד ממספר קטן יחסית של קטעים אינסטרומנטלים שהופיעו באלבומיו של מתי עד כה. נעימה זו היא חלק מיצירה ארוכה יותר בשם 'שער הרחמים' מתוך מופע בשם 'ששת הימים ושבעת השערים' שאת כולו כתב יצחק נבון והלחין מתי כספי, לפסטיבל ישראל 1982. במופע ניצח מתי כספי על התזמורת הקאמרית הישראלית.
האווירה השולטת באלבום מהורהרת ואף נוגה מעט. שירים כגון 'היא חזרה בתשובה', 'היד שלך' 'רק אתה' ו'אוי' מציגים פאן מופנם ומרגש ביצירתו של כספי, שלא תמיד זכה לעמוד בקדמת הבמה. שירים אלה ואחרים נכללו במופע המצליח 'אחד לאחד' שכלל גם שירים קלילים יותר כמו 'שובי השולמית' ו'ספונג'ה'.
כספי מפגין את רגישותו כמלחין בהתאמת לחניו לטקסטים מורכבים כ'היא חזרה בתשובה'. השיר, שמילותיו נכתבו על-ידי יעקב רוטבליט ועוסק בתהליך חזרתה בתשובה של אשתו, נותן ביטוי כן ואמיתי לכל מגוון הרגשות המובע - אהבה, שנאה, קנאה, כעס ויאוש. לא בכדי הפך שיר זה לאחר המזוהים ביותר עם כספי. שיר זה היה גם מהשירים הראשונים שנכתבו עבור האלבום, ובוצע על-ידי מתי בהופעות מספר שנים לפי הקלטת האלבום.
בניגוד לשירים האחרים המופיעים באלבום, 'עם כל הגוף' הוקלט בליווי גיטרה. המקצב מתאים היטב למילותיו העדינות של אהוד מנור.
"בתקליט החדש, שיר אחד מנוגן בגיטרה, השאר בפסנתר. הקלטתי נגינה ושירה בעת ובעונה אחת, ללא שום בישולים. כלומר, אם יש טעות, ולו במילה אחת, עושים הכל עוד פעם. אף פעם לא הוצאתי תקליט עם שירים כביום היוולדם, ללא שום לבוש. לכן שמו, 'אחד לאחד'. עבדתי על התקליט במשך שבוע. שרתי את השירים במשך יומיים-שלושה. אחר כך הקשבתי, וזה לא היה מספיק אישי, לבד. שרתי כאילו אני מופיע בפני מאה איש, אך כשאדם שומע בבית, הוא אחד, לבד. הקלטתי שוב. אני שר כאן לאיש אחד, או לעצמי, שזה הכי חשוב. וזו האוירה שיוצאת."