מתי כספי - בובה מתי (הד ארצי 1992)

כבר הייתי בן שנה,
קבלתי דב במתנה.
את גיל שנתיים ושלוש
אני זוכר היטב בראש.

נכון הייתי בן ארבע,
הורי עשו לי מסיבה.
מזמן הייתי בן חמש,
אבל היום זה מרגש
ילדים: כי אתה כבר בן שש.

פזמון:
ומעכשיו אני מבקש
להשאר כל הזמן
רק בן שש.
רק בן שש לעולם,
זה הגיל המושלם.
כן אני מתעקש,
רק בן שש.

כשהייתי בן שנה
תמיד ביקשתי עוד מנה.
בגיל שנתיים ושלוש
למדתי איך צריך לדרוש.
וכשהייתי בן ארבע
גיליתי מה זאת אהבה.
וכשהייתי בן חמש
התחלתי לשחק באש.
ילדים: אך בן שש לא חושש

פזמון: ומעכשיו אני מבקש...

אני רואה את ההורים,
ואת כל המבוגרים,
ואם זה כל מה שיש,
ילדים: אתה ממשיך להיות בן שש.

הסביבון שלי מרגיש נורא חשוב
הוא מסתובב ומסתובב לו שוב ושוב
סביב סביב ימינה שמאלה או ישר
ולא איכפת לו כלום הוא מאושר.

הוא רוקד לו סתם נהנה מן העולם
אם הוא מתעייף לו קצת הוא נופל לו על הצד
בום טרח בום טרח הוא נח.

הסביבון רוקד, רוקד לו כל היום
הוא לא עסוק לא ממהר לשום מקום
על הרצפה על הספסל על כף היד
הוא לא חושב על כלום, לו לא איכפת.

הוא רוקד לו סתם נהנה מן העולם
אם הוא מתעייף לו קצת הוא נופל לו על הצד
בום טרח בום טרח הוא נח.

עוד לא ראיתי סביבון לא מאושר
לא מצונן ולא חולה, לא שום דבר
הוא כך רוקד רוקד רוקד וקצת גם שר
סביב סביב ימינה שמאלה או ישר.

הוא רוקד לו סתם נהנה מן העולם
אם הוא מתעייף לו קצת הוא נופל לו על הצד
בום טרח בום טרח הוא נח.

כלבה קטנטנה ומאוד מבולבלת
הלכת לטייל בלי רשות
כלבה אפורה ומאוד מתולתלת
פתאום נהגה בטיפשות

כלבה נחמדה שעוד לא מדברת
רוצה בודאי לחזור
כלבה בודדה בזנבה מקשקשת
למי שמוכן לעזור.

מי כאן ראה את באני שלנו
מי כאן ראה או שמע
מי יעזור לבאני שלנו
כי באני נעלמה.

ואם היא נראית עליזה וצוהלת
אולי לא נעים לה לבכות
אולי היא בוכה לפני איזו דלת
רוצה לאכול ולשתות.

מי כאן ראה את באני שלנו
מי כאן ראה או שמע
מי יעזור לבאני שלנו
כי באני נעלמה.

בבוקר עצוב כשבאני איננה
ואין הפתעות בשמיכה
וכשבאני תשוב אז חזק נחבקנה
וקץ לא יהיה לשמחה.

מי כאן ראה את באני שלנו
מי כאן ראה או שמע
מי יעזור לבאני שלנו
כי באני נעלמה.
לה, לה, לה, לה...

אחותי הקטנה היא כמעט בת שנה
קיבלתי אותה מהורי מתנה.
אחותי הקטנה כל היום ישנה,
אני מדברת והיא לא עונה.

קוראים לה ליבי ליבי ליבי ליבי
והיא שלי לי לי לי לי לי לי לי.
קוראים לה ליבי ליבי ליבי ליבי
והיא שלי לי לי לי לי לי לי לי.

אחותי הקטנה היא ילדה משונה
בבוקר היא קמה תמיד ראשונה
אחותי הקטנה היא נורא מסכנה
אוכל דיסה וגבינה לבנה

קוראים לה ליבי ליבי ליבי ליבי
והיא שלי לי לי לי לי לי לי לי.
קוראים לה ליבי ליבי ליבי ליבי
והיא שלי לי לי לי לי לי לי לי.

אחותי הקטנה מתחבאה בפינה
רוצה רק איתי לטייל בגינה
אחותי הקטנה היא ממש קטנטנה
בוכה וצוחקת ולא מבינה

קוראים לה ליבי ליבי ליבי ליבי
והיא שלי לי לי לי לי לי לי לי.
קוראים לה ליבי ליבי ליבי ליבי
והיא שלי לי לי לי לי לי לי לי.

אולי זה מעליב לפעמים
אולי זה עובר את הגבול
אבל אם מנשקים אותי על הפנים
אני תיכף מנגב בשרוול.

יש אחת לבנה כמו שלג
ואחת כחולה כמו ים
ואחת כמו שמיים תכלת
ואחת אדומה כמו דם
אחת לצאת לביקורים
אחת ללבוש לשעורים
וגם שמלה של מלמלה
לשיר במקהלה.

לה לה לה...
וגם שמלה של מלמלמה
לשיר במקהלה.

אחת יש ורודה כמו תפוח
אחת עם שני כיסים
אחת עם שרוול נפוח
מצויירת פסים פסים
ושמלה שקיבלתי מסבתא
ממשי עם קישורים
אותה היא לבשה בשבתות ואני בחג פורים.

לה לה לה...
אותה היא לבשה בשבתות ואני בחג פורים.

יש אחת
ואחת
אחת
וגם
לה לה לה...
וגם שמלה של מלמלה
לשיר במקהלה.

בן,
נסה אם תוכל והבן
שאמא ואבא רוצים כבר ללכת לישון,
מחר יום ראשון.
אולי
תפסיק לחייך כבר אלי,
תפסיק לעשות לי עיניים
זה לא יעזור
אני לא אחזור.

רצוי שתלמד עכשיו ומיד
שכל שתרצה אולי לא יצא
צריך לוותר פחות או יותר
זה לא כל כך קל בפרט או בכלל
ויש גם שנים ללא שושנים,
תקשיב יהודה
כי זו היא עובדה.

בן,
אתה לפעמים מעצבן
נסה לחלום זה מרגיע
אני לא רוצה לצעוק על תינוק.
אבל , תראה מה עשית, חבל
הערת את שתי הבנות
ותזכור בעתיד
אינך בן יחיד

רצוי שתלמד עכשיו ומיד
שכל שתרצה אולי לא יצא
צריך לוותר פחות או יותר
זה לא כל כך קל בפרט או בכלל
ויש גם שנים ללא שושנים,
תקשיב יהודה
כי זו היא עובדה.

נו, טוב,
הערת את כל הרחוב
אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה.

זוגות זוגות יורדים מן התיבה
זוגות זוגות
ומנידים שוורים לנח בראשם נוגות
היה נעים
שפנים בקצה אפם מנענעים תודה
פרוות האריות רועדת כמפל חיטה
העכברים והסנאים קדים קידה
פורחים תוכים פלמינגו סנוניות

כל עוף במעופו נוצות צבעוניות
צונחות לנוח על כתפו
כל עוף במעופו נוצות צבעוניות
צונחות לנוח על כתפו

והוא עומד ומסתכל
כיצד זוגות זוגות
הם נבלעים
בג'ונגלים בתוך ההר על הפסגות על צמרות עצים
גבוהים גבוהים
נעלמים במחילות
קופצים את תוך הים
וגוחנים אל החולות

שלום, קופיף אחרון נופף לו בידו
וכך נותר לו נוח לבדו.
שלום, קופיף אחרון נופף לו בידו
וכך נותר לו נוח לבדו.

שלושה מעמדות יש בקן הנמלים
נמלים בדרך כלל - שומרות על הכללים.
נמלה מלכה פה ונמלה מלכה שם
מלכות שייכות למעמד הכי רם.
מלכות צעירות - הם להפרות אמורים.
על אף כנפיהים - בטלנים מטבעים,
זה מעמד הפועלות שמזיע בשבילם.

מספר הפועלות בקן הוא כמה אלפים
הן עובדות קשה ובתנאים מטורפים.
נמלה אחת פה ונמלה אחת שם,
נמלים פועלות - לא ינוחו לעולם.
הן חופרות את המחילות - אוספות מזון, מאכילות,
ולצורכי הגנה יש נמלים חיילות.
כל קבוצת פועלות מקבלת תפקיד
שממלא את עולמה ומבטיח לה עתיד.

אז לך אל נמלה
עצל - ראה דרכיה וחכם.

הנמלים זריזות עם שש רגלים לאחת,
קילומטרים הן הולכות כל יום, זה לא מעט.
נמלה עכשיו פה ונמלה עכשיו שם,
יש להן חוש ריח ומישוש, כן, גם.
את קינן באדמה בונות, בעמק, בהרים,
מחילות ארוכות ובסופן חדרים.
כל מלכה צעירה מסדרת לה קן,
היא את ביציה מטילה - שם הדור הבא ישן.

מזון הנמלים הוא מגוון בלי הוצאות,
נמלים אוכלות כמעט את כל מה שהן מוצאות.
נמלה תאכל חם ונמלה תאכל קר,
נמלים אוכלות צמחים ונמלים אוכלות בשר.
נמלים מקומיות ארכן אינו מסחרר,
משלושה עד תריסר מילימטרים - לא יותר.
יש אמנם נמלים שטורפות חרקים,
אבל כולן מעדיפות שוקולד וממתקים.

אז לך אל נמלה
עצל - ראה דרכיה וחכם.

שרב כבד בחוץ
וכאן יושב אני
והוא עומד ליד שלולית
נראה קצת עצבני
אני קורא לו ציף ציף ציף
מביט אל תוך עיניו
והוא עושה תנועות חדות
בראש ובזנב.

נחליאלי, נחלאלי , נח לי נח לי אלי
מונח לי אלי מונח לו אלי,
אלי
מול חלוני.

אני מניח פרורים
על אדן החלון,
ומחכה ומתחבא
מאחורי וילון.
הוא מתקרב בסיבובים,
ודילוגים קטנים
אבל פתאום הוא מתחרט
ועף אל השכנים.

נחליאלי, נחליאלי, נח לי נחל לי אלי
זנח לי אלי זנח לו אלי
אלי
את חלוני.

אני צועק לו - מנוול,
חזור אתה תזכור
פתאום שוכח לגמרי
שהוא בכלל ציפור.
הוא לא רוצה להתיידד
כן. זהו המצב
הוא בא רק להודיע לי
שעוד מעט כבר סתיו.

נחליאלי , נחליאלי, נח לי נח לי אלי
ברח לי אלי ברח לו אלי,
אלי מחלוני.

יושב ומשחק קלפים בערב יום סתווי
והיא עומדת במעגל ומביטה סביבי.
אני כאילו לא מרגיש רך רק עושה את עצמי,
לא לא לא לא לא לא יכול למצוא את מקומי.

נחליאלי, נחליאלי, נח לי נחל לי אלי
ואין לי אלי ואין לא אותה
ולא נחליאלי.

יום שבת הצהרים,
כל המשפחה
כבר חמש דקות לשתיים
אין עוד ארוחה.
אמא במטבח חותכת,
מכניסה לסיר,
אצבעות עם פטרוזיליה,
גמבה ושמיר.

אבא עצבני מאוד,
הוא כבר על הג'אנט,
יושב לו עם דעות קדומות
ובלי דיאודורנט.
ואם הוא יתפרץ עכשיו
זה יגמר בבכי,
כי אבא יחפש כפכף
לתת פה סטירת לחי.

המנה הראשונה
תמיד זה אנטי-פסטה,
החתול על השולחן,
מרוב רעב טיפסת.
אבא רק בגופייה
הוא כל הזמן מזיע,
אוי ואבוי אם תוך שנייה
האוכל לא יגיע.

אבא עצבני מאוד,
הוא כבר על הג'אנט,
יושב לו עם דעות קדומות
ובלי דיאודורנט.
ואם הוא יתפרץ עכשיו
זה יגמר בבכי,
כי אבא יחפש כפכף
לתת פה סטירת לחי.

בלה בלה אטמוספירה,
התינוק מקיא,
טרנטלה פרימוורה,
מתח איטלקי.
אבא צד שלושה זבובים,
אחד נשאר באף.
אמא באמבטיה
והאוכל כבר נשרף.

אבא עצבני מאוד,
הוא כבר על הג'אנט,
יושב לו עם דעות קדומות
ובלי דיאודורנט.
ואם הוא יתפרץ עכשיו
זה יגמר בבכי,
כי אבא יחפש כפכף
לתת פה סטירת לחי.

כלבלב הו בידי בם בם נכנס לאיטליז
וגנב לו עצם משם הו בידי בם בם
הקצב התרגז והרים את ידו הו
כלבלב הו בידי בם בם
בם

כלבלב הו בידי בם בם נמלט למחבוא
וגרם לו עצם גנובה לא לו
הו והעצם ערבה כה לחיכו
הו בידי בם בם בו.

הילדים שעברו בדרכם על ידו
ראו רק את קצה זנבו של כלב הו בידי בם בם כלב הו.

המוסר הוא פשוט בידי בם בם בו
מי שלא יוכל כאןלגנוב עצם לעצמו
הו בידי בם בם
לעלום לא יראה פה את קצה זנבו
הו בידי בם בם
בם בו.

זו ילדותי השניה
מה שתתני לי אקח
זו ילדותי השניה
איתך

זו ילדותי השניה
עול השנים כבר נשכח
זו ילדותי השניה
לבי נפתח.

דרך ענייך בת
אני רואה ומגלה שוב עולם
דרך ידייך אלמד
לגעת שוב בגלי הים.
דרך שפתיך בת
טעם חדש למילים
ואתך שוב אגדל בלי לחשוש
אנחנו כבר בני שלוש.

זו ילדותי השניה...

דרך שיריך בת
אני אלמד שוב להקשיב לבריאה.
בפסיעותיך אצעד
בדרך אל הפלאים שבעה.
בחיוכך בת,
בוקר חדש ללילות,
ואתך לחים יש סיבה -
אנחנו כבר בני ארבע.

במבטיך בת,
אני אלמד שוב לאהוב בלי לחשוב
בדמעותיד ארעד
כאילו סוף העולם קרוב.
בחיבוקיך בת
רטט עובר בגופי
ואתך יום נוסף אבקש
ואנו כבר בני חמש.

זו ילדותי השניה
מה שתתני לי אקח
זו ילדותי השניה
אתך.