מתי כספי - האלבום השני (הפעמון) (1976 NMC)

אלבום הסולו השני של כספי נחשב בעיני רבים לאלבום הטוב ביותר שלו ולאחד האלבומים הטובים שיצאו בישראל אי פעם. מלווה בציפיות גבוהות לאחר הצלחתו של אלבומו הראשון, שרבים משיריו הפכו לקלאסיקה מיידית, לא נפל האלבום השני מקודמו בדבר. ההפקה המוסיקלית והעיבודים מעידים על התפתחותו של כספי כמוסיקאי, והלחנים מקוריים, מפתיעים ומרגשים.

האלבום, ששבעה מלחניו נכתבו למילותיו של אהוד מנור, סיפק עדות לקשר ההולך ומתחזק בין שני היוצרים. יכולתו של מנור לתאר באופן כה כנה את הרגשות המובעים בלחניו של כספי נובעת מקשר הידידות האמיץ ביניהם ומהיכרותו העמוקה עם כספי.

'הנה הנה' נכתב במקור ב- 1975 להזמנת גלי צה"ל לאחר שכספי ומנור זכו בתארי מלחין ופזמונאי השנה בהתאמה. זהו גם השיר היחיד שכתבו הצמד מנור-כספי באותו חדר: מנור מספר כי הם ישבו ביחד בדירתו החדשה שהיתה עדיין ריקה מרהיטים זולת הפסנתר. מתי ישב ליד הפסנתר והתחיל לנגן ומנור מספר שברגע ששמע את הלחן ידע כבר מהן מילות השיר. ההתעניינות של מנור באקורדים מסוימים שמתי השמיע בגיטרה הכתיבו בעצם את נושא השיר: היחסים בין השיר לבין מחבריו. באופן לא שיגרתי השאיר כספי באלבום את תחילת ההקלטה של השיר, שמאפשרת לשמוע את דו-השיח בין טכנאי ההקלטה למתי, המנגן בגיטרה.

'ברית עולם', שהפך אולי לשיר המזוהה ביותר עם כספי, לכל הפחות בשנות השבעים, זכה לאין ספור ביצועים. ביצועו של כספי שומר על טון מינורי בהגשה, זולת בפזמון החוזר המהווה את נקודת השיא של השיר. השיר מבוסס על מנגינה שנכתבה לסרט 'חגיגה בסנוקר': "בשיר ברית עולם כתבתי את שני החלקים הראשונים כמוסיקה לסרט 'חגיגה בסנוקר', כקטע הרומנטי, ללא מילים. ידעתי שהשיר לא שלם, שחסר לי איזשהו חלק. החלק הזה הגיע כעבור שלוש שנים, ואז הבאתי את השיר לאהוד מנור."

ביטוי מלא לעוצמתו המוסיקלית של כספי ניתן למצוא גם בשירים האיטיים והנוגים המופיעים באלבום. מלבד 'ברית עולם', שירים כ'עיר עצובה', 'סוזי דולצינאה' ו'יום יום אני הולך למעונך' הם ללא ספק יצירות מופת המבטאות את רגישותו הנדירה של כספי לשירי משוררים. השיר 'יום יום אני הולך למעונך' בוצע לפני הקלטתו לאלבום בערב שירי משוררים מס' 2 של גלי צה"ל ומשם נלקח לאלבום. ההרמוניות המינוריות המורכבות של 'עיר עצובה', המקצב המתערסל והרמוניות הג'אז-בוסה-נובה של 'סוזי דולצינאה' מוכיחים שאין שני לכספי בהעברת מסרים רגשיים באמצעים מוסיקליים.

שיר נוסף ששהולחן למילים של אהוד מנור, 'חופשי', היה אמור להיכלל באלבום אך כספי בחר שלא להכניסו מסיבות של חוסר התאמה.

כפי שנהג באלבומו הראשון, גם באלבום זה נוגנו רוב הכלים בידי כספי (גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, בס, תופים, קונגס, חליל, כלי הקשה, פסנתר, פסנתר חשמלי, סינטיסייזר, קלוינט, ויבראפון), אך חלק מהשירים שילבו נגנים מהתזמורת הפילהרמונית: "אני אוהב לנגן לבד בכל הכלים. יש לי לזה אהבה מיוחדת שאינה קיימת כשאני מקליט עם נגנים. ואני אוהב גם להקליט עם נגנים, כי יש לזה את המתח של "לתת ולקחת" תוך כדי ההקלטה." באלבום השתתפו גם שלמה יידוב בנגינה על גיטרה חשמלית, וגידי גוב, אבנר קנר ושלישיית "קצה שדה" בקולות רקע. תשובתו של כספי לאחת השאלות החוזרות בנוגע לאלבום: "את הפתיחה לשיר 'הנה הנה' מנגן שם טוב לוי-בחליל צד, ובסוף השיר אני מאלתר בנגינה בחליל עץ הקרוי 'אלט', שהוא קצת יותר גדול מחלילית העץ הרגילה- 'סופרן'". כספי, שהושפע מסגנונו של סטיבי וונדר, עושה שימוש בקלווינט בשיר 'אין שלווה', בפעם הראשונה בה נעשה שימוש בכלי ייחודי זה בישראל.

את עטיפת התקליט עיצב דוד טרטקובר, שמספר: "ב-76' מתי כספי בא אלי יום אחד עם תקליט חדש שהיה תקליט הסולו השני שלו (שנקרא, כמו קודמו, על שם יוצרו). עברתי תהליכים ארוכים עד שעליתי על הרעיון של פעמון, שגם מעביר צליל וגם מושך תשומת לב הודות לכפתור האדום בפעמון, והשם, מתי כספי, כתוב על תווית הפעמון. הבאתי פעמון מהבית ואני והצלם, ג'ראר אלון, צילמנו את הפעמון על רקע של קיר טיח על גג של בית בתל אביב. לא היה נהוג אז שתצלומו של האמן הזמר לא יהיה על הצד הקדמי של עטיפת התקליט, ובתקליט הזה התצלום של מתי כספי היה על הצד האחורי". הרעיון, הוא מסביר, "היה לעשות עבודה מינימליסטית לגמרי, כשהגודל של האובייקט (הפעמון) היה גודל של אחד לאחד, כמו במציאות. זה היה תהליך ארוך עד שמצאתי את הפתרון לשאלה איך להעביר צליל וצורה, ובעיקר איך להעביר אווירה תל אביבית מקומית לגמרי. מאז עשו הרבה טייקאופים על הפעמון הזה".

העבודה על האלבום נמשכה שנה אינטנסיבית. זולת שיר או שניים, הפכו כל שירי האלבום לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. קשה להפריז בהשפעתם של שירים כמו 'הנה הנה' או 'ברית עולם' שמלווה כה רבים עד היום ברגעים המרגשים ביותר בחייהם. שירים נוספים מתוך האלבום שזכו לפופולריות עצומה הם 'יום שישי חזר', 'לא ידעתי שתלכי ממני', 'אין שלוה' ו'יום יום אני הולך למעונך'.

ב-2007 יצא אלבום "הפעמון" בהוצאה מחודשת בסדרת "סימני דרך" של NMC, ונוסף לו דיסק בונוס הכולל את הקטעים הבאים:

1. כשאלוהים אמר בפעם הראשונה נתן זך/מתי כספי
2. אין שלווה אהוד מנור/מתי כספי
3. איך זה שכוכב נתן זך/מתי כספי
4. ברית עולם אהוד מנור/מתי כספי
5. לא ידעתי שתלכי ממני אהוד מנור/מתי כספי
6. סוזי דולצינאה דליה רביקוביץ'/מתי כספי

שירים 1-5: מתוך הופעת אורח של מתי כספי בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט 1979.
שיר 6: מתוך תכנית הטלויזיה "נגני גיטרה" ששודרה ב-1975.