מתי כספי - ילדותי השנייה (1984 NMC)

האלבום, שהחל את הקריירה שלו בשם המשונה מעט 'מתי כספי CBS 25725', זכה עד מהרה לכינוי 'השמיכה' (עכשיו כבר מותר לגלות שמדובר בציפה של חברת 'כיתן') בגלל הצילום על עטיפתו. עם הוצאת האלבום בגרסת תקליטור החליט מי שהחליט לתת לו שם חדש, 'ילדותי השניה', כשם השיר הפותח את הצד השני באלבום.

בשלוש השנים שחלפו מאז אלבום הסולו האחרון שלו, 'סוף היום', השלים כספי מעבר לסאונד מעודכן יותר (לאותה תקופה) בו שולטים הסינתיסייזרים. זהו אלבום הסולו היחיד של כספי בו הוא איננו מנגן כלל בגיטרות(!)

מתוך רצון להעשיר את העיבודים, החליט כספי לשתף בנגינה בקלידים שני נגנים נוספים - חיים קחטן ורמי לוין. קחטן שיתף פעולה עם כספי במספר פרוייקטים באותה תקופה, מאלבום הסולו של אושיק לוי 'לילות שרב' (שיצא בשנת 1981) ועד 'ממריאה ברוח' של גלי עטרי, בו הופקד קחטן על נגינת הפסנתר. לוין ממשיך לשתף פעולה עם כספי עד היום בהופעות ובאלבומים כמו 'עולם אחר' (1998) ו'את האשה שלי' (2005). השניים גם מנגנים בשלישיית האקורדאונים בשיר הפותח - 'שיר עם נקי'. השיר הזה והשיר 'ילדותי השניה' היו שני הלהיטים הגדולים מתוך האלבום ונתקבלו בהתלהבות רבה על-ידי הקהל הרחב. מעטים ידעו את שמו של השיר הפותח, אבל קשה היה להחמיץ את הפזמון 'שביל באמצע שביל בצד...". לימים הפך כספי את "שביל באמצע" לשם חברת ההפקה שלו.

האלבום עצמו נחלק באופן טבעי לשניים: שירים תזזיתיים משהו, כ'שיר עם נקי', 'נערתי', 'ישנתי' ו'כי מחר נמות', ומנגד בלדות איטיות וקסומות כ'ילדותי השניה', ו'בית לדוגמה'.

כותבי המילים באלבום מגוונים: זאב אולמן ודודו אלהרר הם אנשי הפקה וותיקים ש'חטאו' מידי פעם בכתיבת שירה. אין ספק שאחד הטקסטים הטובים באלבום זכה גם ללחן שהוא מהטובים שכתב כספי מעודו - 'נערתי', של נתן זך, שהפך ליצירה עשירה ומורכבת, הנהנית מעיבוד מלא דימיון וחדשנות. הלחנתו של שיר זה נמשכה כשלוש שנים: כספי הלחין חלק ממנו ולא הצליח להמשיך. לאחר שלוש שנים מצא את ההמשך והשלים את הלחן. גם השיר 'ילדותי השנייה' עבר תלאות עד שהגיע לגרסתו הסופית: באותה תקופה התגורר כספי בשכנות ליוסי בנאי ז"ל. הוא הביא לו את הלחן כדי שיחבר לו מילים, ולאחר זמן רב ביקש לשמוע את התוצאה. בנאי הצליח להלחין רק את המשפט הראשון: 'אם זה נכון באמת...'. מתי ביקש את הלחן בחזרה כדי למוסרו לאהוד מנור ז"ל, מכיוון שרצה להכניסו לאלבום החדש. מנור שמע את המנגינה, אמר שזה נשמע לו כמו 'זו ילדותי השנייה' ומיד כתב את המילים.

לגרסת התקליטור התווספה הפתעה: שיר נוסף שהיה אמור להופיע באלבום, אך לא נכנס, כנראה משיקולי מקום: 'קנאה' למילים של דני רובס. זהו ללא ספק שיר שהיה ראוי למקום של כבוד באלבום המקורי.