מתי כספי ושלמה גרוניך - מאחורי הצלילים (הד ארצי 1973)

שיתוף הפעולה הראשון בין מתי כספי לשלמה גרוניך.
האלבום היה בתחילה מופע, שחודש גם ב-1984, ב-1989 וב-2002.

האלבום, אשר הוקלט על-ידי רשות השידור בהופעה במועדון 'צוותא', נחשב לאבן דרך במוסיקה הישראלית. למרות האיכות הירודה של ההקלטה, והעובדה שהשירים המופיעים באלבום הינם רק חלק קטן מהמופע עצמו, "מאחורי הצלילים" הוא אחד מאלבומי ההופעה הטובים שהוקלטו בישראל.

האלבום משקף תופעה חד-פעמית – שילוב בין שני יוצרים מוכשרים בתחילת דרכם, אשר מצליחים ליצור ביחד יצירה משכנעת ומרתקת. גרוניך וכספי הלחינו שירים רבים ביחד, בשונה מלנון ומקארתני, אשר השירים שכתבו יחד היו למעשה, בדרך כלל, שירים שכל אחד מהם כתב בנפרד. בראיונות שנערכו עמו תיאר גרוניך את דרך העבודה של השניים יחדיו – אלתור משותף, שהבשיל לעתים לשיר מובנה. גרוניך ציין את יכולתו הנדירה של כספי לזכור אלתורים ארוכים בלא שימוש בטייפ, המקליט את האלתור.

השיר הפותח, 'אלוהים מרחם', למילותיו של המשורר יהודה עמיחי, המנוגן כהמשך לקטע הפתיחה האינסטרומנטלי, מדגים את יכולתם של כספי וגרוניך, שהיו אז בתחילת שנות העשרים לחייהם, להלחין טקסטים מורכבים באופן בוגר ורציני. אין ספק כי המדובר באחד האלבומים המשובחים ביותר שהופקו אי פעם בישראל. למרות הכל, לא כל השירים באלבום נכתבו יחדיו, שכן ההופעה שילבה שירים ויצירות שהשנים הלחינו בנפרד, לפני המפגש ביניהם. כך, כספי מנגן את שירו 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה', ואילו גרוניך תרם את השיר 'אל נא תלך' וכן את הקטע האינסטרומנטלי 'קוינטה', אותו הלחין בגיל 15, והנקרא על שם כלבתו דאז.

שירים כגון 'מאחורי הגדר הלבנה' מהווים שיא של פשטות ומורכבות גם יחד – למרות שהביצוע איננו וירטואוזי במיוחד, הלחן מורכב ומשלב השפעות קלאסיות (הסיום מהווה הומאז' לסגנונו של באך) וג'אזיות גם יחד. בשירים אחרים ניכרת היטב שליטתם המופלאה של גרוניך וכספי בפסנתר ובגיטרה בהתאמה. אין צורך אלא לשמוע את דקת הפתיחה לאלבום על מנת להיווכח בכך שגם יצירה בת אקורדים ספורים הופכת למלאכת מחשבת בידיהם האמונות של השניים.

בשנת 2002 יצא האלבום במהדורה מחודשת ובאיכות סאונד משופרת מאוד, שהכילה מספר קטעים נוספים.

בין הקטעים שלא נכללו באלבום זה היו 'בעל יקר ואשה מתוקה' וכן 'מה יהיה איתי' (בדומה לשיר 'ואותך' הלחן לשיר נכתב על-ידי כספי, והמילים על-ידי גרוניך) שנכתבו על ידי הצמד בשנת 1971, ויצאו אך ורק בתקליטון. בנוסף, השיר 'עין גדי' של יהודה עמיחי, שהלחנתו על-ידי השניים תועדה בתכנית טלויזיה, לא נכלל כאן. השיר 'סוסי פרשים' (מילים: אמיר גלבוע) הוא פנינה שעל נקלה ניתן להחמיץ, מפאת אורכו, והאיכות הירודה של ההקלטה. בין היתר שופכים הקטעים הנוספים אור על הקשר המרתק בין גרוניך לכספי כמוסיקאים הקשובים זה לאלתורו של זה, ומגלים, בין היתר, את הצד ההומוריסטי של יצירתם המשותפת, שלא מצא ביטוי באלבום המקורי.

מלחמת יום הכיפורים שעמדה בפתח סיימה את הפרק הראשון של פעילותם המשותפת של גרוניך וכספי. הם עתידים לחדש את שיתוף הפעולה ביניהם רק כעשור לאחר מכן, עם שובו של גרוניך מארה"ב.

החוברת שצורפה להוצאה המחודשת של האלבום מכילה מאמר קצר של יואב קוטנר המתייחס לתרומה של הצמד למוסיקה הישראלית:

בחזרה אל מאחורי הצלילים

שלושים שנה אחרי, קשה אולי להבין את עוצמת המהפכה שיצרו שלמה גרוניך ומתי כספי במוסיקה הישראלית של ראשית שנות השבעים. עכשיו, כשחלק גדול משיריהם כבר הפך מזמן ל"קלאסיקה של הזמר העברי" המפגש ההוא בין שני המוסיקאים הצעירים והרעבים נראה ונשמע טבעי לגמריי... אך אז, בראשית שנות השבעים, זה היה שונה לגמרי, משונה ומפתיע, קשה לעיכול... הרכב מינימליסטי, כמעט ערום, שמציג התפרצות חד פעמית של כשרונות שלא מפחדים לשלב אלמנטים של רוק בג'אז במוסיקה קלאסית בהשפעות עממיות, לשיר שירי משוררים לצד שירים אישיים, לא להתחשב במה שמקובל בפופ הישראלי... זה היה חדש וטרי ומאוד לא מסחרי...

רק במבט לאחור אפשר לראות ש"מאחורי הצלילים" היה התחלה של סגנון חדש במוסיקה הישראלית שרק לשם נוחות נקרא לו "מוסיקה מתקדמת" (עם שותפים כיוני רכטר, אבנר קנר, שם טוב לוי, שלמה יידוב, זהר לוי ועוד רבים). הצבע המהפכני של הסגנון אמנם הלך ונעלם בסוף העשור ההוא, אך נצחונם של של כספי וגרוניך הוא בהטמעת המהפכה שלהם בתוך המוסיקה הישראלית הלגיטימית.

המפגש המוסיקלי הראשון בין מתי כספי ושלמה גרוניך התקיים ב-1970 כשכספי הלחין ועיבד את שירי המחזמר "עיר הגברים" שכתב דן אלמגור ע"פ דמון רניון. גרוניך היה בין הנגנים בהקלטות (שכללו את "פנקס הקטן", ששר ששי קשת) ובין השניים נרקמה ידידות ושותפות מוסיקלית מרתקת.

ב-1971 השניים הקליטו יחד שירים נשכחים כ"בעל יקר ואשה מתוקה" ו"מה יהיה איתי" אך לא פעלו ממש כצמד בטרם דחף כספי את גרוניך להקליט אלבום סולו ראשון לבדו. רק אחרי הוצאת האלבום המהפכני ההוא ("למה לא סיפרת לי") של גרוניך ונסיונות אחדים של כספי להקליט כסולן, התפנו השניים לשיתוף פעולה ממשי.

ב"פסטיבל הזמר" 1972 שר כספי את לחנו ל"אחרי שנסעת (ואותך)". את המילים והעיבוד לשיר יצר גרוניך והשיר הוא דוגמא לאיכות הקשר בין כספי לגרוניך. במקור הלחין כספי מילים של דן אלמגור לשיר משעשע על ארובת רידינג (לתוכנית סאטירה בטלויזיה). גרוניך חשב שללחן הזה מגיעות מילים אישיות יותר, וכתב את הטקסט שהפך לאחד משירי האהבה-פרידה-געגוע הגדולים של הזמר העברי.

באותה תקופה החלו שני המלחינים האינידיבידואליסטים הללו לעשות משהו שלא עשו קודם לכן (וגם לא אחר כך): לשתף פעולה בהלחנה. הפעם הראשונה היתה ב"ציור" ואחר כך ב"בן גוריון" (שני השירים יצאו בתקליטון ב-1972) ובשירים שהלחינו לצמד "סוזאן ופרן" ולזמרת שלומית אהרון. שיא שיתוף הפעולה היה במופע משותף של שניהם, "מאחורי הצלילים" ובו שירים שהלחינו יחד וכן "מיטב להיטיהם" בנפרד. איתן גפני הפיק את המופע, רשות השידור הקליטה בהופעה במועדון "צוותא", "הד ארצי" הוציאה, והנה: הוצבה אבן דרך במוסיקה הישראלית.

יואב קוטנר