מתי כספי - מתי (הד ארצי 1993)

'מתי', אלבומו האחרון של מתי בטרם צאתו לארה"ב למספר שנים, הוא אחד האלבומים המרגשים ביותר של כספי. ואכן, כבר שמו של האלבום מהווה הצהרת כוונות ביחס לרצון ליצור אינטימיות בין היוצר לבין המאזין.

על מנת לשמור על אחידות סגנונית בכתיבת הטקסטים ולאור החברות ארוכת השנים ביניהם, ביקש כספי מאהוד מנור לכתוב את כל המילים לאלבום. מנור בחר הפעם באופן מודע לכתוב על מתי שהכיר כחבר וכאדם. רוב השירים מתעדים את הקשיים האישיים בהם היה נתון כספי באותה תקופה. "היא לא שרה שיר שמחה" כותב מנור על הציפור הנתונה בכלוב, ובהשאלה כמובן על כספי, ששירי האלבום המינוריים מעידים על תחושותיו הקשות. מוטיב הכלא חוזר גם בשיר הבא באלבום 'אל תבכי בשבילי', המהווה אחת מנקודות השיא הרגשיות של האלבום. מוטיב טיפות הגשם המופיע בעטיפה האחורית ובתמונת האמצע לא נבחר במקרה: הוא בא לבטא את סערת הנפש בה היה נתון מתי במהלך העבודה על האלבום.

בין השירים הבולטים באלבום ניתן למנות את ארבעת השירים הפותחים: הראשון, 'מי אמר לך שאני מלאך', עוסק בכספי כאדם "בשר ודם". השיר זכה לקבלת פנים אוהדת ומהווה מעמודי התווך בהופעותיו של כספי. השיר השני באלבום, 'שדה התעופה', שכקודמו יצא כסינגל לרדיו, זכה להשמעות רבות. 'בפסנתר' הוא ללא ספק אחד השירים המרגשים ביותר של כספי. הלחן המיוחד מצטרף לשירה רבת ההבעה של כספי ובשילוב כלי המיתר המצטרפים לקראת סיומו מהווה השיר אחד מפסגות האלבום. לחנו של השיר 'בלילות העיר' הוא שילוב מורכב ומרתק בין הרמוניות מינוריות למאג'וריות.

כבאלבום 'אחד לאחד', באלבום זה השירים השמחים יותר אינם במרכז, אך מקומם אינו נפקד: 'עוד לא הייתי בספרד' הוא שיר שטות מבית היוצר של כספי שנכתב ברצינות עילאית, כמקובל אצלו. שיר קליל ומבריק נוסף הוא 'מוכה ירח'.

בשונה מהאלבום 'אחד לאחד', בו הושם דגש על מינימליזם בהפקה, ב'מתי' בחר כספי לשלב נגני כלי מיתר מחברי התזמורת הפילהרמונית והרכב רחב של כלי נשיפה שכלל בין היתר את פטר ורטהיימר וניצן עין הבר בסקסופונים, וכן שמונה זמרי קולות רקע. העיבודים באלבום עשירים ונפלאים במיוחד.