מתי כספי - שירים במיץ עגבניות (הד-ארצי 1990)

האלבום "שירים במיץ עגבניות" אותו הקליט מתי כספי בשנת 1990, מורכב כולו משירים בעלי מילים ולחן הומוריסטים ומערכונים. האלבום מהווה חריג משמעותי ביצירתו של כספי: בפעם הראשונה (והאחרונה, עד היום) הדגש הוא על אווירת הכיף וההומור. לצד השירים מופיעים מערכונים קצרים, שהופעתם אף היא חידוש ביחס לאלבומיו הקודמים של כספי.

שיר הנושא הפותח את האלבום (מילים: אהוד מנור) מסביר זאת היטב:
"יש יצירות רציניות / שמבקשות ריכוז מלא באוזניות / יש יצירות גאוניות / שחוללו מהפכות סגנוניות / שתרומתן בלתי נשכחת / ונצחיות להן מובטחת / אך לא נעים אותן לקחת / לעבודה או למקלחת."

אחד הדברים הנוספים שמייחדים את האלבום, הוא המחוות המוסיקליות לסגנונות שהשפיעו על מתי. השפעות כאלה ואחרות ניכרות מידי פעם בכתיבתו של כספי, אבל ב'שירים במיץ עגבניות' מדובר בשירים שנכתבו במכוון בסגנונות מסויימים. האלבום הוא מעין אוסף של 'שירי עם' - החל מההשפעות האיטלקיות ב'סטירת לחי', השאנסון הצרפתי בשיר הנושא, הפאנקי האמריקני ב'זוטול', הבלקניות ב'יאללה יאללה', השירים הרוסיים ב'זבר המצודדיב' וכמובן המבטא המרוקני הבולט(ץ) במערכון 'מוריס והיונים'. מתי גם בוחר לאזכר מספר שירים ישראליים ותיקים כמו 'שחקי שחקי', 'פנינו אל השמש העולה' ואפילו 'חופים' של יונתן והיימן.

האלבום לווה בקמפיין יחצני יוצא דופן במהלכו הוסבר שמתי פורש מעולם המוסיקה ומתמסר לאגרוף. משום מה, אף אחד לא התרגש מהידיעה יוצאת הדופן, למרות החבורות המופיעות על פרצופו של כספי בתצלום שעל עטיפת האלבום.

האלבום כולל את מה שהפך לאחד המערכונים המפורסמים ביותר של כספי - "מוריס והיונים" ("מכבסת, תולה"...), ששודר במקור כבר בשנת 1977 בתוכנית הרדיו הידועה של גל"צ "ציפורי לילה", של דורי בן-זאב. המערכון הוא עיבוד של כספי לסיפור מהמחזה "קריזה" עפ"י יהושוע סובול.

שלא כהרגלו, כספי אף השתתף בכתיבת חלק מהמילים באלבום: "כל השנים עלו לי שטויות לראש, ובעצם למי לא? כשבנאדם נמצא לבדו עם עצמו הוא משתטה באופן הכי טבעי. מול הראי, במקלחת, באוטו. ההעזה שלי, אם לקרוא לזה ככה, היא לקחת את השטויות ולהוציא אותן קבל עם ועדה. הגעתי לרמת השטתות שאדם היה בורח בגללה קילומטר מהבית, לו היה מעז לשיר ככה במקלחת לבדו. ברגע שהחלטתי לעשות את האלבום, דברים פשוט זרמו בקצב מטורף. מה שיותר שטותי יותר טוב."

באלבום השתתפו גני תמיר, שלמה בראבא, איל גפן, יוסי חורי, יאיר ניצני, ודני רובס. מתי: "חשבתי מה הכי יתאים מבחינה רדיופונית. לפי זה גם חילקתי להם תפקידים. ישבנו אצלי בבית. כל אחד קיבל קלטת עם השירים שהקלטתי מראש, ותפקידים ללמוד בתחום של קולות רקע. הרעיון הוא שאף אחד לא ידע מה התפקיד של השני. למשל, יוסי חורי היה צריך לעשות קטע עיראקי בסוף השיר 'חנינה'. באלבום אתה שומע צחוק ברקע. זה האחרים צוחקים בספונטניות. השארתי הכל, כי רציתי אלבום הכי חי וטרי שיכול להיות. ההקלטות נמשכו ארבעה ימים, כולל מיקסים."

הנגן היחיד שההשתף בהקלטות הוא שמוליק בודגוב, שניגן גיטרה חשמלית ב'זוטול' וב'אינקויזיציה'.