מתי כספי - נפש תאומה (פונוקול 2010)

אהוד מנור נפטר ב-2005 והשאיר אחריו טקסטים רבים שטרם נחשפו. מדובר במילים שאיש טרם ראה, ומתי כספי קיבל עליהן זכות ראשונים ממשפחת מנור. הוא לקח את הטקסטים הללו, הלחין אותם ויצר תקליט מרגש בטעם של פעם.
כשהלך אהוד מנור לעולמו סיפר כספי שהוא מרגיש יתום. "נפש תאומה", קרא מנור ז"ל למתי כספי - "האיש שנשמתי צרורה בנשמתו". ומכאן שם האלבום.
באלבום משתתפים גם יהודית רביץ, עידן רייכל, שירי מיימון, סויאן כספי, סימה שושן וחן עמר.

מן העיתונות:

"מתי כספי שוב מצויין. "נפש תאומה" הוא קלאסיקה שמזכירה את ימיו הטובים של כספי... ואין זה הישג של מה בכך... נדמה שעכשיו, ב"נפש תאומה", קרה לו משהו טוב במיוחד מבחינה יצירתית והוא אמנם נשמע "כמו פעם" אך גם חדש וטרי באנרגיות, בהתכוונות, בדיוק הביצוע. ואי אפשר להתייחס ל"נפש תאומה" רק כאל "האלבום החדש של מתי כספי". חמש שנים אחרי מותו של מנור (ב12 באפריל 2005) האלבום הזה הוא גם "החדש של אהוד מנור". פרט לשני שירים מפעם ("נרקוד" וחידוש ל"סמבה בשניים") כל השירים באלבום הולחנו בשנים האחרונות על ידי כספי למילים מעיזבונו של אהוד מנור ז"ל. הוא לא "מלחין" אותם אלא ממש מפיח בהם חיים. הפתיחה המצמררת של האלבום, בשיר "קירבת אלוהים" שכתב אהוד מנור (בעקבות פרק ע"ג בתהילים), כביכול אחרי מותו, היא תמצית הנס האמנותי שהתרחש כל כך הרבה פעמים במפגש בין שתי הנשמות התאומות. השיר הזה, שאהוד מנור כתב עשרה ימים לפני מותו, כבר בוצע בעבר בלחנו של מיכאל קלמנוביץ (תלמידו של מנור בבי"ס רימון) והושר בפי ערן טלמור. הגרסה שלהם מאד יפה, אך כשמתי כספי מלחין ושר את הטכסט, אהוד מנור ממש חי בתוך הלחן. כאילו המוסיקה של כספי התנגנה למנור בראש עוד בשלב היצירה, וגם בכיוון השני, כספי מוצא במנור את המילים שיתאימו למוסיקה שלו. בעבודתם המאד פורה היו לכל אחד מהשניים עוד שותפים ליצירה, אך נדמה שהחיבור המיוחד ביניהם נותן להם חופש ומרחב יצירתיים בלתי רגילים... כספי לא עושה באלבום הזה מהפכות גדולות, אך הוא ממשיך להיות מלחין מעניין, מלודיסט מדהים, מעבד מגוון ומבצע יוצא מהכלל. "נפש תאומה" היא מתי כספי המוכר אך והיא גם עושר של טעמים ומקצבים, מסמבה ועד רוק, ממוסיקה מרוקנית ועד בלדות, משירים שמתאימים ליום הזיכרון ועד שירי מסיבה. כאן מפוחית בלוזית סטייל טוטס טילמנס (שמנגן מתי כספי), שם גיטרה בסגנון סנטנה (שמנגן יאיר מיכאל), לעתים כספי לגמרי לבדו ולפעמים בשילוב קולות עם יהודית רביץ, סימה שושן, שירי מימון, עידן רייכל, חיים אוליאל, סויאן כספי וחן עמר. אהוד היה אוהב את זה." (יואב קוטנר, קוטנר רוק.נט)

"באלבום החדש שלו, 'נפש תאומה', המבוסס על שירים שנכתבו על ידי הנפש התאומה שלו, אהוד מנור ז"ל (ליתר דיוק, 13 שירים שנמצאו במגירתו של מנור, אחרי שהלך לעולמו), הוא חוזר להיות מתי כספי הישן, הטוב, הקלאסי, המצמרר החל מהתו הראשון. כספי עושה פה חתיכת יו-טרן בחזרה למקורות, וכן, זה מקסים." (רועי בהריר, מעריב nrg)

"ככל שיוצאים עוד ועוד שירים מ'נפש תאומה', האלבום החדש של מתי כספי משירי אהוד מנור ז"ל, עושה רושם שכספי משאיר מאחוריו את השנים הפחות טובות וחוזר לעצמו בגדול, מגוון ומצוין. ...'גוף אחד', דואט עם יהודית רביץ, שופע רעננות וחיוניות, מזכיר את ימיהם כקדם." (אסף נבו, Mako)