Matti Caspi - The Second Album (The Doorbell) (NMC 1976)
הנה הנה הנה
מנגינה שמתחילה נמוך
מנגינה שמתחילה במי במול
אבל רוצה
אבל רוצה לגדול
ללה במול,
פה מינור
מחפשת לה מוצא
והנה היא עולה, עולה.
לא ידעתי שתברח
לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך.
לא ידעתי שאותי תשכח.
תתחצף ותענה:
הנה, הנה, הנה.
עוד שנה שמתחילה לאט,
עוד שנה שמתחילה היום לנשום,
היום זוחלת,
ומחר פתאום
תגיד שלום
כמו חלום.
ממהרת לדרכה,
והנה היא עולה עולה.
לא ידעתי שתברח...
אהבה שמתחילה עמוק
אהבה שמבטיחה להיות קרובה
שמבטיחה להיות טובה טובה,
יפה יפה
עד סופה.
עוד קטנה בשביל גדולה
אך הנה היא עולה עולה.
לא ידעתי שתברח...
זאת היתה המנגינה שלי
מנגינה שאהבה אותי שנה
אבל פתאום היתה שונה,
נשאה עינה
והיא אינה,
והיא אינה,
והיא אינה.
לא ידעתי שתברח...
גוג נולד בבית בלי אור
לאמא כובסת ואבא שיכור-
גוג היה תינוק בר-מזל
הוריו נטשוהו ברחוב בתוך סל.
את ילדותו הוא בילה בכפר-נוער
בין שבועוני תקליטים וקולנוע-
וכשכל חבריו כבר יצאו עם בנות
גוגו הלך ל"תשואות ראשונות" .
גוגו, גוגו, גוגו, לך לישון,
אתה תגיע למקום ראשון.
לא נעלמו פצעי הבגרות
כשגוגו קיבל את ילקוט השירות-
קצין החינוך אמר: הוא פגז -
כוכב שוב נולד בפיקוד המרכז
וכשטיפסו על גופו בשרשרת
גוגו נפל על תגלית נהדרת -
הוא לפתע גילה שגופו מאמין
בלי הבדלי דת, או גזע, או מין.
גוגו, גוגו, גוגו, לך לישון,
אתה תגיע למקום ראשון.
גוגו נסע ללונדון לתהות
על דרך כוכב בשמי הפסגות.
גוגו שינן את כל הפרטים.
חייך באנגלית שלמד בסרטים.
את הקשיים הוא נישק מן הדרך,
את הלילות הוא חילק למזכרת
ועכשיו הוא רוכב על גלים סוערים
אל המקום שמשם לא חוזרים.
גוגו,גוגו, גוגו, לך לישון -
הנה הגעת למקום ראשון.
עיר עצובה, עצובה , עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה.
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בעוניה
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואשה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואשה, איש ואשה
אישה וזר.
עיר עייפה, עייפה ומלאה.
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושבעה.
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה.
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואשה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואשה, איש ואשה-
אשה וזר.
עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש ובערה.
נופלת על כל קהלה הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה.
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואשה רחוקים כמו בשיר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואשה, איש ואשה-
והם העיר.
Friday is Back
בלי שום חדשות
יום שישי אכזר
שוב שעות קשות
השנה שמונה
אין לי תכניות
ואני מונה שתי אפשרויות.
האחת - לישון לבד,
אך אותה אבטל מיד.
ובשניה, אני צייד
המודד את הרחובות
עד שיקרה דבר נחמד.
יש אולי סיכוי קרוב
למצוא גן עדן ברחוב
ואולי גם לילה טוב.
יש לי כבר תכנית
אור במדרגות
יש לי מכונית
אין לי חגיגות.
גל ירוק מאוד
עד העיריה.
ארבעים דקות עד החניה.
הצגת חצות ב"גת"
חלומי מתקרב לאט
אך היא חמקה עם עוד אחת,
השעה הארוכה
עכשיו היא כבר שלוש כמעט
יש אולי סיכוי קרוב
למצוא גן עדן ברחוב,
ואולי גם לילה טוב.
עוד סיבוב אחד
רע לי, רע ומר
שוב אני נפחד
והטנק נגמר.
הסיכוי כבר מת
הרמזור צהוב
אין מה לאותת,
אין מי לאהוב.
ולישון כבר לא כדאי
עוד מעט יום שבת וים,
והמיטה גדולה מידי.
אם אני דפוק ומיילל
משמע אני קיים
אין בכלל סיכוי קרוב
למצוא גן עדן ברחוב
וגם לא שום לילה טוב.
עוד סיבוב אחד
רע לי ומר.
שוב אני נפחד
והטנק נגמר.
הסיכוי כבר מת
הרמזור צהוב
אין מה לאותת,
אין מי לאהוב.
עוד מעט כמעט
אנו גוף אחד-
את ידך נתת
בידי שלי לעד.
אתי לי עד
שאני פוחד
ולכן רועד
כל גופי הלילה.
יום יום וליל כל הזמן
בנתיב אחד-
לא מסומן.
יום יום וליל - כל הזמן
יחד ולבד
לך לעצמי נאמן.
אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.
אט לאט
נגלה מעט
מי אני - מי את
ואולי אולי נלמד-
לוותר
ולתת יותר
עד שתיותר
רק אהבתנו.
יום יום וליל כל הזמן
בנתיב אחד-
לא מסומן.
יום יום וליל - כל הזמן
יחד ולבד
לך, לעצמי נאמן.
אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.
עוד מעט
יעלה האור
ואני שיכור
ורוצה אותך לזכור-
ולשמור
עד ימי הסוף,
עד שנחלוף
ותגוע הלמות התוף.
בלי חוה
No Peace
לא, לא, לא, לא, לא
ואני רוצה
אך איני מוצא
אללי.
זה שובר
לא עובר,
לא, לא, לא, לא, לא
ולבי כואב
וראשי סובב
מעלי.
And Maybe
יש לי עוד סיכוי קטן
שפתע פתאום
ואולי הוא ישלח אותך
אלי היום.
ים כחול
על החול
את, את, את, את, את
מה אני שווה?
בא ומקווה
שאולי -
If You'd Like
תמצאי
גם, גם, גם, גם, גם
חסד לגילי
עצם בשבילי
ואולי -
ואולי יש לי עוד סיכוי קטן...
את רואה
את רעה
את, את, את, את, את
אין לך נשמה
מה אכפת לך, מה
שאולי,
אל תלכי,
תחייכי
נו, נו, נו, נו, נו
למה לעזוב
כשכמעט כבר טוב
And Maybe
And Maybe
יש לי עוד סיכוי קטן....
בלי חוה
No Peace
לא , לא, לא, לא, לא
ואני רוצה
אך איני מוצא-
אללי.
היא עומדת בחלון
מסתכלת על הים
תרנגול חופר בזבל
לרגליה.
היא תולשת שערות
מן הגבות והשפם
וקוראים לה
סוזי דולצינאה.
היא נוסעת אל העיר
והיא נראית בדיסקוטק
היא קונה סוכר שרוף
או פיסטוק שמי.
יש לה אח שומר מצוות
שמופיע וצועק:
" מי עשך לך הכישוף
ללכת שמה".
היא בורחת לאילת
והיא נוסעת אל הדוד
שום נהג בקו דרום
איננו זר לה.
בקבינה של המק
ביום חול ובשבת
הכבוד המשפחתי
מזמן נגמר לה.
היא הלכה אל השופט
והיא הלכה אל קצין מבחן
שתי שנים בתוך מעון
עוד לפניה.
והלילה כבר יורד
מי יחזיר הביתה
את הכבוד של
סוזי דולצינאה.
היא עומדת בחלון
מסתכלת על הים
תרנגול חופר בזבל
לרגליה.
לא חלמתי שתלכי ממני
בלי לומר מילה, בלי להזהיר,
לא חלמתי שפתאום יכני
רעם שכזה ביום בהיר.
ןאני תמים, תמיד חשבתי
שמאושרים כמונו אין.
ובדמיוני לראות אהבתי
איך ביחד נזדקן.
קול קורא הלילה
אין עונה הלילה
ואת עצמי
איך אני שונא,
איך שאשתנה
בשבילך.
את היית דבר כל-כך בטוח
כמו קפה בבוקר, כמו שינה.
לא הייתי לצידך מתוח.
לא פיתחתי דרך הגנה.
ואולי את עוד מעט חוזרת.
רק הלכת לקנות כמה דברים
ונלך לראות ביחד סרט,
או נחליט שנשארים.
קול קורא הלילה...
ואני תמים, תמיד חשבתי
שמאושרים כמונו אין
ובדמיוני לראות אהבתי.
איך ביחד נזדקן.
Day by Day I Go to your House
ומילה על שפתי חרבה
וטרם עוד תוגד המילה
ואם תוגד יום אחד מי ידע
מי ידע.
יום יום על הדרך למעונך
אור אושרי על ראשי לוהט
ובשובי לי ילאט כוכבי
וכמוס סוד עצבו רועד יום יום.
יום יום אני הולך למעונך
ואליך לא גונב עוד דבר.
לילה לילה, הגיטרה נרדמה
לילה לילה ולחיה חמה.
כך תנום, אך כשתקום
היא תשוב אל אצבעותי
נומי, נומי, שפת חלומותי.
לילה, לילה היא חולמת מנגינה,
לילה, לילה, נמה בפינה.
היא אתי עד יום לכתי
היא יודעת ביתי ביתה.
נומי נומי. אהבה שקטה.
אם יחזור לכאן האור
יחד זמר חדש נכתוב
נומי נומי נומי, לילה טוב.
Caspi’s second solo album is considered by many to be one of his best albums, as well as one of the best albums ever made in Israel. Accompanied by great expectations after the success of his first album, of which many songs became immediate classics, the second album didn’t fall far from the first. The musical production and the arrangements show Matti’s development as a musician, and the compositions are original, surprising and touching.
The album, which seven of its songs were written to the lyrics of Ehud Manor, has served as a testimony of the growing bond between the two artists. Manor’s ability to describe in such an honest way the feelings reflected in Caspi’s compositions, derives from their brave friendship and from Manor’s deep knowledge of Caspi.
“Here Here” was originally written in 1975 as a commission for Galatz after Caspi and Manor had won the titles of composer and lyricist of the year, respectively. It’s also the only song Caspi and Manor wrote in the same room: Manor tells that they were both sitting at his new apartment which was still unfurnished except for the piano. Matti sat at the piano and began to play and Manor says that the moment he heard the melody he already knew the lyrics for that song. Manor’s intrigue in certain chords Matti had played in the guitar, actually lead the song’s theme: the relationship between the song and its creators. In an unusual step, Matti kept in the album the very beginning of the recording of that song, which includes a dialogue between Matti, playing the guitar, and the studio technician.
“Everlasting Alliance” which became Matti’s most recognizable song, at least during the 70’s, has had countless performances. Caspi’s performance keeps a minor tone in the presentation, except for the repeating chorus which represents the peak of the song. The song is based on a melody which was originally written as a soundtrack for the movie: “Snooker Celebration”: “I wrote the first two parts of the song ‘Everlasting Alliance’ as a soundtrack to the movie ‘Snooker Celebration’, as a romantic instrumental piece. I knew the song was incomplete, that I was missing a part. That part came to me three years later and then I brought it to Ehud Manor”.
A full expression of Caspi’s musical powerfulness can also be found in the slow and somber songs in the album. Besides “Everlasting Alliance”, songs like “A Sad City”, “Susie Dulcinea” and “Day by Day I Go to your House” are without a doubt masterpieces which express Caspi’s rare sensitivity towards poetic lyrics. The song “Day by Day I Go to your House” was performed before being recorded to the album on the number two evening of poets’ songs on Galatz, and then was taken into the album. The complex and minor harmonies in “A Sad City”, the beguiling rhythm and the jazzy-bossa nova harmonies of “Susie Dulcinea”, all prove that Matti Caspi is second to none in transferring emotional messages through music.
Another song composed to the lyrics of Ehud Manor, “Free”, was supposed to be included in the album, but Caspi chose not to include it out of mismatch reasons.
As he did in the first album, this time most of the instruments were played by Caspi as well (acoustic guitar, electric guitar, bass, drums, congas, flute, percussion, piano, electric piano, synthesizer, clavinet, and vibraphone), yet some of the songs combined musicians from the philharmonic: “I like playing all the instruments by myself. I have a love for that which doesn’t exist when I record with other musicians. But I also love recording with musicians because it has that tension of ‘give and take’ during recording. Also participated in the album were Shlomo Yidov on the electric guitar, and Gidi Gov, Avner Kener and the “Field Edge” trio as backing vocals. Matti’s answer to one of the most repeating questions about the album: “the intro for the song “Here Here” is played on the flute by Shem Tov Levy, and in the end of the song I improvise with the wooden flute called ‘Alt’ which is a little bigger than the regular wooden recorder called ‘sopran’”. Caspi, who was influenced by Stevie Wonder’s style, used the clavinet in the song “No Piece”, and that was the first time anyone used this unique instrument in Israel.
The album cover was designed by David Tratkober, who tells: “in 1976, Matti Caspi came to me with a new album which was his second solo album (which was named, like the former one, after its creator). I’d been through some long processes until I came up with the idea of the doorbell, which projects a sense of sound as well as draws attention thanks to the bright red color of the button of the doorbell, and the name Matti Caspi is written on it too. I brought a doorbell from home and together with photographer Gerard Alon, we took pictures of it on the background of a plaster wall on a rooftop in Tel Aviv. It wasn’t popular that an album cover will not feature the artist’s face back then, and in this album Matti’s face was on the back of the cover”. “The Idea” he explains, “was to do a very minimalistic job, where the size of the object (the doorbell) was life-size, like a real one. It took a long process until I figured out how to project sound and shape, and mainly how to project a complete ‘Tel Avivian’ atmosphere. Ever since there have been many takeoffs done after this doorbell”.
The work on this album took a very intensive year. Except for a song or two, all songs in this album became heritage assets of Israeli culture. It’s hard to exaggerate in the influence of songs like “Here Here” or “Everlasting Alliance” which accompany so many until today in their most touching and exciting moments of their lives. Other songs from the album which became hugely popular, are “Friday is Back”, “Never Knew You’d Leave Me”, “No Peace” and “Day by Day I Go to your House”.
In 2007 the “Doorbell” album was released in a new edition in NMC’s “Road Signs” series, and it had a bonus CD which included the following pieces:
1. When God First Said Nathan Zach/Matti Caspi
2. No Peace Ehud Manor/Matti Caspi
3. How Come a Star Nathan Zach/Matti Caspi
4. Everlasting Alliance Ehud Manor/Matti Caspi
5. Never Knew You'd Leave Me Ehud Manor/Matti Caspi
6. Susie Dulcinea Dalia Rabikovitch/Matti Caspi
Songs 1-5: from a guest performance of Matti Caspi in the songs and lyrics festival of 1979.
Song number 6: from the TV show: “Guitar Players” broadcasted in 1975.