מתי כספי - האלבום השני (הפעמון) (1976 NMC)

second
1. הנה הנה אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

הנה הנה הנה
מנגינה שמתחילה נמוך
מנגינה שמתחילה במי במול
אבל רוצה
אבל רוצה לגדול
ללה במול,
פה מינור
מחפשת לה מוצא
והנה היא עולה, עולה.

לא ידעתי שתברח
לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך.
לא ידעתי שאותי תשכח.
תתחצף ותענה:
הנה, הנה, הנה.

עוד שנה שמתחילה לאט,
עוד שנה שמתחילה היום לנשום,
היום זוחלת,
ומחר פתאום
תגיד שלום
כמו חלום.
ממהרת לדרכה,
והנה היא עולה עולה.

לא ידעתי שתברח...

אהבה שמתחילה עמוק
אהבה שמבטיחה להיות קרובה
שמבטיחה להיות טובה טובה,
יפה יפה
עד סופה.
עוד קטנה בשביל גדולה
אך הנה היא עולה עולה.

לא ידעתי שתברח...

זאת היתה המנגינה שלי
מנגינה שאהבה אותי שנה
אבל פתאום היתה שונה,
נשאה עינה
והיא אינה,
והיא אינה,
והיא אינה.

לא ידעתי שתברח...

2. גוגו אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

גוג נולד בבית בלי אור
לאמא כובסת ואבא שיכור-
גוג היה תינוק בר-מזל
הוריו נטשוהו ברחוב בתוך סל.
את ילדותו הוא בילה בכפר-נוער
בין שבועוני תקליטים וקולנוע-
וכשכל חבריו כבר יצאו עם בנות
גוגו הלך ל"תשואות ראשונות" .

גוגו, גוגו, גוגו, לך לישון,
אתה תגיע למקום ראשון.

לא נעלמו פצעי הבגרות
כשגוגו קיבל את ילקוט השירות-
קצין החינוך אמר: הוא פגז -
כוכב שוב נולד בפיקוד המרכז
וכשטיפסו על גופו בשרשרת
גוגו נפל על תגלית נהדרת -
הוא לפתע גילה שגופו מאמין
בלי הבדלי דת, או גזע, או מין.

גוגו, גוגו, גוגו, לך לישון,
אתה תגיע למקום ראשון.

גוגו נסע ללונדון לתהות
על דרך כוכב בשמי הפסגות.
גוגו שינן את כל הפרטים.
חייך באנגלית שלמד בסרטים.
את הקשיים הוא נישק מן הדרך,
את הלילות הוא חילק למזכרת
ועכשיו הוא רוכב על גלים סוערים
אל המקום שמשם לא חוזרים.

גוגו,גוגו, גוגו, לך לישון -
הנה הגעת למקום ראשון.

3. עיר עצובה תרצה אתר/מתי כספי [מילים]

עיר עצובה, עצובה , עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה.
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בעוניה
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואשה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואשה, איש ואשה
אישה וזר.

עיר עייפה, עייפה ומלאה.
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושבעה.
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה.
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואשה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואשה, איש ואשה-
אשה וזר.

עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש ובערה.
נופלת על כל קהלה הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה.
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואשה רחוקים כמו בשיר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואשה, איש ואשה-
והם העיר.

4. יום שישי חזר אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

יום שישי חזר
בלי שום חדשות
יום שישי אכזר
שוב שעות קשות
השנה שמונה
אין לי תכניות
ואני מונה שתי אפשרויות.

האחת - לישון לבד,
אך אותה אבטל מיד.
ובשניה, אני צייד
המודד את הרחובות
עד שיקרה דבר נחמד.
יש אולי סיכוי קרוב
למצוא גן עדן ברחוב
ואולי גם לילה טוב.

יש לי כבר תכנית
אור במדרגות
יש לי מכונית
אין לי חגיגות.
גל ירוק מאוד
עד העיריה.
ארבעים דקות עד החניה.

הצגת חצות ב"גת"
חלומי מתקרב לאט
אך היא חמקה עם עוד אחת,
השעה הארוכה
עכשיו היא כבר שלוש כמעט
יש אולי סיכוי קרוב
למצוא גן עדן ברחוב,
ואולי גם לילה טוב.

עוד סיבוב אחד
רע לי, רע ומר
שוב אני נפחד
והטנק נגמר.
הסיכוי כבר מת
הרמזור צהוב
אין מה לאותת,
אין מי לאהוב.

ולישון כבר לא כדאי
עוד מעט יום שבת וים,
והמיטה גדולה מידי.
אם אני דפוק ומיילל
משמע אני קיים
אין בכלל סיכוי קרוב
למצוא גן עדן ברחוב
וגם לא שום לילה טוב.

עוד סיבוב אחד
רע לי ומר.
שוב אני נפחד
והטנק נגמר.
הסיכוי כבר מת
הרמזור צהוב
אין מה לאותת,
אין מי לאהוב.

5. ברית עולם אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

עוד מעט כמעט
אנו גוף אחד-
את ידך נתת
בידי שלי לעד.
אתי לי עד
שאני פוחד
ולכן רועד
כל גופי הלילה.

יום יום וליל כל הזמן
בנתיב אחד-
לא מסומן.
יום יום וליל - כל הזמן
יחד ולבד
לך לעצמי נאמן.

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.

אט לאט
נגלה מעט
מי אני - מי את
ואולי אולי נלמד-
לוותר
ולתת יותר
עד שתיותר
רק אהבתנו.

יום יום וליל כל הזמן
בנתיב אחד-
לא מסומן.
יום יום וליל - כל הזמן
יחד ולבד
לך, לעצמי נאמן.

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.

עוד מעט
יעלה האור
ואני שיכור
ורוצה אותך לזכור-
ולשמור
עד ימי הסוף,
עד שנחלוף
ותגוע הלמות התוף.

6. אין שלווה אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

בלי חוה
אין שלוה
לא, לא, לא, לא, לא
ואני רוצה
אך איני מוצא
אללי.
זה שובר
לא עובר,
לא, לא, לא, לא, לא
ולבי כואב
וראשי סובב
מעלי.

ואולי
יש לי עוד סיכוי קטן
שפתע פתאום
ואולי הוא ישלח אותך
אלי היום.

ים כחול
על החול
את, את, את, את, את
מה אני שווה?
בא ומקווה
שאולי -
אם תרצי
תמצאי
גם, גם, גם, גם, גם
חסד לגילי
עצם בשבילי
ואולי -

ואולי יש לי עוד סיכוי קטן...

את רואה
את רעה
את, את, את, את, את
אין לך נשמה
מה אכפת לך, מה
שאולי,
אל תלכי,
תחייכי
נו, נו, נו, נו, נו
למה לעזוב
כשכמעט כבר טוב
ואולי

ואולי
יש לי עוד סיכוי קטן....

בלי חוה
אין שלוה
לא , לא, לא, לא, לא
ואני רוצה
אך איני מוצא-
אללי.

7. סוזי דולצינאה דליה רביקוביץ/מתי כספי [מילים]

היא עומדת בחלון
מסתכלת על הים
תרנגול חופר בזבל
לרגליה.
היא תולשת שערות
מן הגבות והשפם
וקוראים לה
סוזי דולצינאה.

היא נוסעת אל העיר
והיא נראית בדיסקוטק
היא קונה סוכר שרוף
או פיסטוק שמי.
יש לה אח שומר מצוות
שמופיע וצועק:
" מי עשך לך הכישוף
ללכת שמה".

היא בורחת לאילת
והיא נוסעת אל הדוד
שום נהג בקו דרום
איננו זר לה.
בקבינה של המק
ביום חול ובשבת
הכבוד המשפחתי
מזמן נגמר לה.

היא הלכה אל השופט
והיא הלכה אל קצין מבחן
שתי שנים בתוך מעון
עוד לפניה.
והלילה כבר יורד
מי יחזיר הביתה
את הכבוד של
סוזי דולצינאה.

היא עומדת בחלון
מסתכלת על הים
תרנגול חופר בזבל
לרגליה.

8. לא ידעתי שתלכי ממני אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

לא חלמתי שתלכי ממני
בלי לומר מילה, בלי להזהיר,
לא חלמתי שפתאום יכני
רעם שכזה ביום בהיר.
ןאני תמים, תמיד חשבתי
שמאושרים כמונו אין.
ובדמיוני לראות אהבתי
איך ביחד נזדקן.

קול קורא הלילה
אין עונה הלילה
ואת עצמי
איך אני שונא,
איך שאשתנה
בשבילך.

את היית דבר כל-כך בטוח
כמו קפה בבוקר, כמו שינה.
לא הייתי לצידך מתוח.
לא פיתחתי דרך הגנה.
ואולי את עוד מעט חוזרת.
רק הלכת לקנות כמה דברים
ונלך לראות ביחד סרט,
או נחליט שנשארים.

קול קורא הלילה...
ואני תמים, תמיד חשבתי
שמאושרים כמונו אין
ובדמיוני לראות אהבתי.
איך ביחד נזדקן.

9. יום יום אני הולך למעונך יעקב פיכמן/מתי כספי [מילים]

יום יום אני הולך למעונך
ומילה על שפתי חרבה
וטרם עוד תוגד המילה
ואם תוגד יום אחד מי ידע
מי ידע.

יום יום על הדרך למעונך
אור אושרי על ראשי לוהט
ובשובי לי ילאט כוכבי
וכמוס סוד עצבו רועד יום יום.

יום יום אני הולך למעונך
ואליך לא גונב עוד דבר.

10. הגיטרה נרדמה אהוד מנור/מתי כספי [מילים]

לילה לילה, הגיטרה נרדמה
לילה לילה ולחיה חמה.
כך תנום, אך כשתקום
היא תשוב אל אצבעותי
נומי, נומי, שפת חלומותי.

לילה, לילה היא חולמת מנגינה,
לילה, לילה, נמה בפינה.
היא אתי עד יום לכתי
היא יודעת ביתי ביתה.
נומי נומי. אהבה שקטה.

אם יחזור לכאן האור
יחד זמר חדש נכתוב
נומי נומי נומי, לילה טוב.

אלבום הסולו השני של כספי נחשב בעיני רבים לאלבום הטוב ביותר שלו ולאחד האלבומים הטובים שיצאו בישראל אי פעם. מלווה בציפיות גבוהות לאחר הצלחתו של אלבומו הראשון, שרבים משיריו הפכו לקלאסיקה מיידית, לא נפל האלבום השני מקודמו בדבר. ההפקה המוסיקלית והעיבודים מעידים על התפתחותו של כספי כמוסיקאי, והלחנים מקוריים, מפתיעים ומרגשים.

האלבום, ששבעה מלחניו נכתבו למילותיו של אהוד מנור, סיפק עדות לקשר ההולך ומתחזק בין שני היוצרים. יכולתו של מנור לתאר באופן כה כנה את הרגשות המובעים בלחניו של כספי נובעת מקשר הידידות האמיץ ביניהם ומהיכרותו העמוקה עם כספי.

'הנה הנה' נכתב במקור ב- 1975 להזמנת גלי צה"ל לאחר שכספי ומנור זכו בתארי מלחין ופזמונאי השנה בהתאמה. זהו גם השיר היחיד שכתבו הצמד מנור-כספי באותו חדר: מנור מספר כי הם ישבו ביחד בדירתו החדשה שהיתה עדיין ריקה מרהיטים זולת הפסנתר. מתי ישב ליד הפסנתר והתחיל לנגן ומנור מספר שברגע ששמע את הלחן ידע כבר מהן מילות השיר. ההתעניינות של מנור באקורדים מסוימים שמתי השמיע בגיטרה הכתיבו בעצם את נושא השיר: היחסים בין השיר לבין מחבריו. באופן לא שיגרתי השאיר כספי באלבום את תחילת ההקלטה של השיר, שמאפשרת לשמוע את דו-השיח בין טכנאי ההקלטה למתי, המנגן בגיטרה.

'ברית עולם', שהפך אולי לשיר המזוהה ביותר עם כספי, לכל הפחות בשנות השבעים, זכה לאין ספור ביצועים. ביצועו של כספי שומר על טון מינורי בהגשה, זולת בפזמון החוזר המהווה את נקודת השיא של השיר. השיר מבוסס על מנגינה שנכתבה לסרט 'חגיגה בסנוקר': "בשיר ברית עולם כתבתי את שני החלקים הראשונים כמוסיקה לסרט 'חגיגה בסנוקר', כקטע הרומנטי, ללא מילים. ידעתי שהשיר לא שלם, שחסר לי איזשהו חלק. החלק הזה הגיע כעבור שלוש שנים, ואז הבאתי את השיר לאהוד מנור."

ביטוי מלא לעוצמתו המוסיקלית של כספי ניתן למצוא גם בשירים האיטיים והנוגים המופיעים באלבום. מלבד 'ברית עולם', שירים כ'עיר עצובה', 'סוזי דולצינאה' ו'יום יום אני הולך למעונך' הם ללא ספק יצירות מופת המבטאות את רגישותו הנדירה של כספי לשירי משוררים. השיר 'יום יום אני הולך למעונך' בוצע לפני הקלטתו לאלבום בערב שירי משוררים מס' 2 של גלי צה"ל ומשם נלקח לאלבום. ההרמוניות המינוריות המורכבות של 'עיר עצובה', המקצב המתערסל והרמוניות הג'אז-בוסה-נובה של 'סוזי דולצינאה' מוכיחים שאין שני לכספי בהעברת מסרים רגשיים באמצעים מוסיקליים.

שיר נוסף ששהולחן למילים של אהוד מנור, 'חופשי', היה אמור להיכלל באלבום אך כספי בחר שלא להכניסו מסיבות של חוסר התאמה.

כפי שנהג באלבומו הראשון, גם באלבום זה נוגנו רוב הכלים בידי כספי (גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, בס, תופים, קונגס, חליל, כלי הקשה, פסנתר, פסנתר חשמלי, סינטיסייזר, קלוינט, ויבראפון), אך חלק מהשירים שילבו נגנים מהתזמורת הפילהרמונית: "אני אוהב לנגן לבד בכל הכלים. יש לי לזה אהבה מיוחדת שאינה קיימת כשאני מקליט עם נגנים. ואני אוהב גם להקליט עם נגנים, כי יש לזה את המתח של "לתת ולקחת" תוך כדי ההקלטה." באלבום השתתפו גם שלמה יידוב בנגינה על גיטרה חשמלית, וגידי גוב, אבנר קנר ושלישיית "קצה שדה" בקולות רקע. תשובתו של כספי לאחת השאלות החוזרות בנוגע לאלבום: "את הפתיחה לשיר 'הנה הנה' מנגן שם טוב לוי-בחליל צד, ובסוף השיר אני מאלתר בנגינה בחליל עץ הקרוי 'אלט', שהוא קצת יותר גדול מחלילית העץ הרגילה- 'סופרן'". כספי, שהושפע מסגנונו של סטיבי וונדר, עושה שימוש בקלווינט בשיר 'אין שלווה', בפעם הראשונה בה נעשה שימוש בכלי ייחודי זה בישראל.

את עטיפת התקליט עיצב דוד טרטקובר, שמספר: "ב-76' מתי כספי בא אלי יום אחד עם תקליט חדש שהיה תקליט הסולו השני שלו (שנקרא, כמו קודמו, על שם יוצרו). עברתי תהליכים ארוכים עד שעליתי על הרעיון של פעמון, שגם מעביר צליל וגם מושך תשומת לב הודות לכפתור האדום בפעמון, והשם, מתי כספי, כתוב על תווית הפעמון. הבאתי פעמון מהבית ואני והצלם, ג'ראר אלון, צילמנו את הפעמון על רקע של קיר טיח על גג של בית בתל אביב. לא היה נהוג אז שתצלומו של האמן הזמר לא יהיה על הצד הקדמי של עטיפת התקליט, ובתקליט הזה התצלום של מתי כספי היה על הצד האחורי". הרעיון, הוא מסביר, "היה לעשות עבודה מינימליסטית לגמרי, כשהגודל של האובייקט (הפעמון) היה גודל של אחד לאחד, כמו במציאות. זה היה תהליך ארוך עד שמצאתי את הפתרון לשאלה איך להעביר צליל וצורה, ובעיקר איך להעביר אווירה תל אביבית מקומית לגמרי. מאז עשו הרבה טייקאופים על הפעמון הזה".

העבודה על האלבום נמשכה שנה אינטנסיבית. זולת שיר או שניים, הפכו כל שירי האלבום לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. קשה להפריז בהשפעתם של שירים כמו 'הנה הנה' או 'ברית עולם' שמלווה כה רבים עד היום ברגעים המרגשים ביותר בחייהם. שירים נוספים מתוך האלבום שזכו לפופולריות עצומה הם 'יום שישי חזר', 'לא ידעתי שתלכי ממני', 'אין שלוה' ו'יום יום אני הולך למעונך'.


ב-2007 יצא אלבום "הפעמון" בהוצאה מחודשת בסדרת "סימני דרך" של NMC, ונוסף לו דיסק בונוס הכולל את הקטעים הבאים:

1. כשאלוהים אמר בפעם הראשונה נתן זך/מתי כספי
2. אין שלווה אהוד מנור/מתי כספי
3. איך זה שכוכב נתן זך/מתי כספי
4. ברית עולם אהוד מנור/מתי כספי
5. לא ידעתי שתלכי ממני אהוד מנור/מתי כספי
6. סוזי דולצינאה דליה רביקוביץ'/מתי כספי

שירים 1-5: מתוך הופעת אורח של מתי כספי בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט 1979.
שיר 6: מתוך תכנית הטלויזיה "נגני גיטרה" ששודרה ב-1975.