מתי כספי - מתי (הד ארצי 1993)

matti
1. מי אמר לך שאני מלאך? אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

מי בכלל אמר לך שאני מלאך?
אני זוכר שפעם עפתי בחלום
כן, מי בכלל אמר לך שהכל נסלח
ושבסוף כל מלחמה קשה יבוא שלום
מי בכלל אמר לך?
מי בכלל אמר לך שהכל נסלח
ושבסוף כל מלחמה יבוא שלום

כמה שרציתי להיות מלאך
לעוף ולרחף על אף המועקות
כמה שרציתי להמריא ברוח
אך הביטי, שתי כנפיי מרוסקות.

מי בכלל אמר לך שאני מלאך
אני עשוי ממש כמוך, בשר ודם
מכל הכאבים אני מותש כל כך
אבל עם כל העייפות הזאת איני נרדם,
לילם יום ולילה.
מכל הכאבים אני מותש כל כך
אבל עם כל העייפות איני נרדם.

כמה שרציתי להיות מלאך
לעוף ולרחף על אף המועקות
כמה שרציתי להמריא ברוח
אך הביטי, שתי כנפיי מרוסקות.

מי בכלל אמר לך שאני מלאך,
אני שונא ומקנא ומתענה.
את אש הגיהנום אני כבר לא אשכח
וכל מה שעבר עלי איתך כן משנה,
את הרי יודעת -
את אש הגיהינום אני כבר לא אשכח
וכל מה שעבר עלי כן משנה.

2. שדה התעופה אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

שדה התעופה,
שטח ההפקר,
נגמרת לה תקופה
אבל עוד בלב דוקר.

אל שדה התעופה,
שחר עוד אפל
הדרך עטופה
בשמיכה של ערפל

על שדה התעופה
טס כבר אווירון
הגיעה התרופה
ברגע האחרון.

איזה קו מהיר
אל הנחמה
אל הנחמה
מאחור משאיר
את האדמה
את האדמה

מחליף אויר
אלא נשמה
אך לא נשמה
הה....

שדה התעופה
שוב אני נרגש
בתוך זגוגית שקופה
ניבט לו סיכוי חדש.

משדה התעופה
אל מקום אחר.
תזכורת חטופה
לאושר שמתאחר.

בשדה התעופה
איך פתאום עבר,
האדמה שרופה
מה שנגמר, נגמר.

איזה קו מהיר...

בשדה התעופה
אין פתאום עבר,
האדמה שרופה
ומה שנגמר, נגמר.

איזה קו מהיר...

שדה התעופה
שטח הפקר,
נגמרת לה תקופה
אבל עוד בלב דוקר.

3. בפסנתר אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

כשהצל בראשי
מאיים על נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר.

ואני מנגן
והפסנתר עלי שומר ומגן,
הלב על חוף קרוב לרגע עוגן
לפני שהוא נסחף שוב אל הים הקר
והמלוח.
זהו יופיו
החום טבוע בגופו, באופיו,
אנוח לעולם בסתר כנפו,
אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו.

כשהצל בראשי
מאיים על נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר,
ואני מאלתר
ואת שפיות הדעת שוב מאתר
הלב לרגע משמחה מנתר
לפני ששוב ישקע בתהום כל האבוד
והשכוח.
זהו יופיו
החום טבוע בגופו, באופיו
אנוח לעולם בסתר כנפו
אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו.

כשהצל בראשי
מבקש את נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר
מנגן.

זה כל יופיו
החום טבוע בגופו, באופיו,
אנוח לעולם בסתר כנפו
אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו.

כשהצל בראשי
מאיים על נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר,
מנגן.

4. בלילות העיר אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

בלילות העיר
הם עוברים ברחוב,
כמו צללים על קיר
הלוך ושוב.

בלילות העיר
מחפשים כוכב,
איש אינו מכיר
אותם עכשיו.

לבדם הם שוכבים לישון
כשבחוץ יש כבר אור ראשון.
ובבוקר כשהם נרדמים,
אנחנו כבר קמים.

סובבים בכרך
בודדים כל כך,
ואני פה נח.
ישן איתך.

לבדם הם שוכבים לישון
כשבחוץ יש כבר אור ראשון,
ובבוקר, כשהם נרדמים
אנחנו כבר קמים.

בלילות העיר
עוד מעט חמש
העולם מחוויר
ומתחדש.

5. ילד בן מאה אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

בוקר,
ערב,
יום אחד, יום אחד.
בואי,
לילה-
לב אחד, לב אחד,
לב נפחד.

ילד
שכבר ראה,
כבר שמע
ילד בנשמה.
ילד
קם ומוחה עוד דמעה -
איזה ילד
בן מאה.

לחם,
מים,
שיר חדש, רגע חם.
הלאה,
הלאה,
עוד מעט, עוד מעט,
מנוחם.

ילד
שכבר ראה,
כבר שמע,
ילד בנשמה,
ילד
קם ומוחה עוד דמעה-
איזה ילד
בן מאה.

ילד, ילד,
בן שנה,
בן שלושים,
בן מאה.

6. קולו של הכאב אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

אני יודע למה הציפור
בתוך הכלוב הרחק מאור,
עוד שרה את שירה.
אני יודע למה הציפור,
בתוך הכלוב, הרחק מדרור
אותי עוד מעירה.

שרה שיר בכל כוחה
מתוכה , מתוך הלב,
היא לא שרה שיר שמחה,
זה קולו של הכאב,
יום אל יום אל יום אל יום,
כל עוד תוכל לנשום.

אני יודע למה הציפור
מכה בכח בכנפה
בחושך הנופל.
אני יודע למה הציפור
עוד ממשיכה, לא התעייפה
לשיר ולסלסל.

שרה שיר בכל כוחה
מתוכה , מתוך הלב,
היא לא שרה שיר שמחה,
זה קולו של הכאב,
יום אל יום אל יום אל יום,
כל עוד תוכל לנשום.

אני יודע למה הציפור
תמשיך לתת קולה בשיר
בכלוב בעלטה
אני יודע למה ציפור
תמשיך לתת קולה בשיר,
בכלוב - זו תפילתה.

7. אל תבכי בשבילי אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

מים יעלו
עד גובה התקרה:
כאן איתך כלוא,
אסיר מתוך בחירה.

בתיבת בידוד,
מקלט בשכר דירה
זמן עובר מדוד-
שנתיים לספירה,
השבירה.

אל תבכי בשבילי
כי אני לא נשבר,
ואיתך אני נשאר -
בכל כוחי אליך מחובר.

אל תבכי בשבילי,
כי אני לא נשבר, לא נשבר.
אף פעם לא הייתי כל כך מאושר,
יותר הן אי אפשר.

חדר עם חלום
והקירות נושמים:
חום נכרך בחום,
בוער בלי רחמים
לילה כל היום
ואין כאן אשמים,
לך ולי מקום
ושנינו מתאימים,
משלימים.

אל תבכי בשבילי
כי אני לא נשבר,
ואיתך אני נשאר-
בכל כוחי אליך מחובר.

אל תבכי בשבילי
כי אני לא נשבר, לא נשבר
אף פעם לא הייתי כל כך מאושר,
יותר הן אי אפשר.

בתיבת בידוד,
מקלט בשכר דירה.
זמן עובר מדוד-
שנתיים לספירה,
השבירה.

8. מוכה ירח אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

לא הלילה,
הלילה הוא עמום.
לא הלילה,
הירח עוד פגום.
תוך שבוע
הוא יהיה כולו צבוע
ויעלה
מלא מלא,
ואז אני כאן אבלה.

ירח יעלה לו שם,
ירח יעשה לי חם,
ירח בשבילי זה סם
הוא בדם.
אני כבר לא נרדם.
כשהוא מלא
אני אוהב,
כשהוא מלא
אני רעב
כמו זאב
מוטרף על כל הלב.

אור כסוף
שיש בו כישוף
נשמה ללא גוף

לא הלילה
אני עוד לא בשל.
לא הלילה
כי הסהר עוד גדל.
עוד שבוע,
יש לו תאריך קבוע,
קרחון לוהט
בבוא העת
ואז אותי הוא מהפנט.

ירח יעלה לו שם....

אור אושרי,
כל כך מסתורי
ואני כבר סהרורי.

כשהוא מלא
ראשי סובב,
כשהוא מלא
אני אוהב.
כשהוא מלא
אני רעב
כמו זאב,
מוטרף על כל הלב.

9. חלק מהנוף אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

אני שוכב על הגב,
מתעטף בנוף
בתוך שדה של זהב
במישור החוף

דבורה מעופפת
בזמזום נעים
ואוספת ראש אבקן טעים.
חרצית מלטפת
במבט ארוך
זוקפת את ראשה ברוך.

ענן חולף לו מעל
זו אולי ספינה
ארמון לבן, או גמל,
או כבשה קטנה.

דבורה מעופפת
בזמזום נעים
ואוספת ראש אבקן טעים.
חרצית מלטפת
במבט ארוך
וזוקפת את ראשה ברוך.

10. עוד לא הייתי בספרד אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

על הבוקר נפתח יריד
שם בעיר הגדולה מדריד
והקצב הוא חלק בלתי נפרד מספרד.
עקבים שם נוקשים ברחוב
קסטנייטות עונות כי טוב
הגיטרה היא חלק בלתי נפרד מספרד.

אולה אולה הידד
מרחוק מהצד
כי אני אף פעם לא הייתי
שם בספרד.

רחוק רחוק
יש חצי אי ירוק
ושם כל אחד שמח
עד שבא לי לצעוק
רחוק רחוק
שם המוסיקה חוק
וכל אחד חייב שם
רק לשיר ולצחוק

איך הפר את העיר מרעיד
ומרקיד את תושבי מדריד
הפלמנקו הוא חלק בלתי נפרד מספרד.
הם זורקים באויר חוכמות
צעיפים, מניפות, גלימות -
הפייסטה היא חלק בלתי נפרד מספרד.

אולה , אולה, הידד,
מרחוק מהצד-
כי אני אף פעם לא הייתי
שם בספרד.

רחוק, רחוק
יש חצי אי ירוק.
ושם כל אחד שמח
עד שבא לי לצעוק
רחוק רחוק
שם המוסיקה חוק.
וכל אחד חייב שם
רק לשיר ולצחוק.

כשאני במחוזות הדמיון
לא יכול לעזור הגיון
הפנטסיה היא חלק בלתי נפרד מספרד.
זה חלום שאסור לשבור,
זה חלום שאסור לגמור,
ולכן לא כדאי שאסע לעולם ספרד.

אולה, אולה, הידד,
מרחוק מהצד -
כי אני אף פעם לא הייתי
שם בספרד.

רחוק רחוק,
יש חצי אי ירוק
ושם כל אחד שמח
עד שבא לי לצעוק.
רחוק רחוק
שם המוסיקה חוק,
וכל אחד חייב שם
רק לשיר ולצחוק.

11. שיר ערש לעצמי אהוד מנור\מתי כספי [מילים]

אבא כבר ישן,
אמא נרדמה
שמש שקעה מזמן
אני עוד ער.
שרו לי שירים,
מאה סיפורים,
אלף כבשים
ועוד אני סופר.

חושך בא ויושב,
על המיתה לשבת אוהב.
אם אתן לו יד
יחד הרחק נצעד,
עוד לא מאוחר
ללכת ולחזור מחר.

רחש בחלון
צל על הוילון,
רעד נעים עובר
בכל הגוף.

חושך בא ויושב,
על המיטה לשבת אוהב,
אם אתן לו יד,
יחד הרחק נצעד,
עוד לא מאוחר
ללכת ולחזור מחר.

'מתי', אלבומו האחרון של מתי בטרם צאתו לארה"ב למספר שנים, הוא אחד האלבומים המרגשים ביותר של כספי. ואכן, כבר שמו של האלבום מהווה הצהרת כוונות ביחס לרצון ליצור אינטימיות בין היוצר לבין המאזין.

על מנת לשמור על אחידות סגנונית בכתיבת הטקסטים ולאור החברות ארוכת השנים ביניהם, ביקש כספי מאהוד מנור לכתוב את כל המילים לאלבום. מנור בחר הפעם באופן מודע לכתוב על מתי שהכיר כחבר וכאדם. רוב השירים מתעדים את הקשיים האישיים בהם היה נתון כספי באותה תקופה. "היא לא שרה שיר שמחה" כותב מנור על הציפור הנתונה בכלוב, ובהשאלה כמובן על כספי, ששירי האלבום המינוריים מעידים על תחושותיו הקשות. מוטיב הכלא חוזר גם בשיר הבא באלבום 'אל תבכי בשבילי', המהווה אחת מנקודות השיא הרגשיות של האלבום. מוטיב טיפות הגשם המופיע בעטיפה האחורית ובתמונת האמצע לא נבחר במקרה: הוא בא לבטא את סערת הנפש בה היה נתון מתי במהלך העבודה על האלבום.

בין השירים הבולטים באלבום ניתן למנות את ארבעת השירים הפותחים: הראשון, 'מי אמר לך שאני מלאך', עוסק בכספי כאדם "בשר ודם". השיר זכה לקבלת פנים אוהדת ומהווה מעמודי התווך בהופעותיו של כספי. השיר השני באלבום, 'שדה התעופה', שכקודמו יצא כסינגל לרדיו, זכה להשמעות רבות. 'בפסנתר' הוא ללא ספק אחד השירים המרגשים ביותר של כספי. הלחן המיוחד מצטרף לשירה רבת ההבעה של כספי ובשילוב כלי המיתר המצטרפים לקראת סיומו מהווה השיר אחד מפסגות האלבום. לחנו של השיר 'בלילות העיר' הוא שילוב מורכב ומרתק בין הרמוניות מינוריות למאג'וריות.

כבאלבום 'אחד לאחד', באלבום זה השירים השמחים יותר אינם במרכז, אך מקומם אינו נפקד: 'עוד לא הייתי בספרד' הוא שיר שטות מבית היוצר של כספי שנכתב ברצינות עילאית, כמקובל אצלו. שיר קליל ומבריק נוסף הוא 'מוכה ירח'.

בשונה מהאלבום 'אחד לאחד', בו הושם דגש על מינימליזם בהפקה, ב'מתי' בחר כספי לשלב נגני כלי מיתר מחברי התזמורת הפילהרמונית והרכב רחב של כלי נשיפה שכלל בין היתר את פטר ורטהיימר וניצן עין הבר בסקסופונים, וכן שמונה זמרי קולות רקע. העיבודים באלבום עשירים ונפלאים במיוחד.