מתי כספי – 50 שנה של מוסיקה

מופע להקה שכולו קלאסיקות, המציין 50 שנות יצירה מוסיקלית וקריירה ארוכה ומפוארת של גדול המוזיקאים בארץ.

 

קשה מאוד לסכם את תרומתו המוזיקלית של מתי כספי. כספי איננו רק מלחין נפלא, שלחניו מורכבים וקליטים כאחד; גדולתו של מתי היא בהיותו מוזיקאי מחונן ונדיר בכשרונו בכל מובן אפשרי: כמלחין אך גם כמעבד מוסיקלי, כנגן במגוון מסחרר של כלים וכמובן כזמר ואמן מבצע. אולם אפילו הגדרה איננה מצליחה להקיף את כשרונו של כספי, שיצירתו השפיעה על דורות של מוזיקאים, שלרבים מהם סייע לפרוש כנפיים ולהפוך לאמנים בזכות עצמם.

בנסיון להסביר את ייחודו של מתי כספי אפשר להתחיל מסיפורה של משפחתו העולה מרומניה לקיבוץ חניתה בצפון הארץ. בקיבוץ נולד ונתגלה כשרונו המוסיקלי בגיל צעיר ביותר: הוא היה מהסה את אמו כאשר שרה לו שירים, כיון שכבר בגיל פעוט חש שהיא מזייפת. עם זאת, סקירה ביוגרפית של חייו של מתי לא תצליח לפענח את המסתורין שאופף את כשרונו בכל היבט של היצירה המוזיקלית. במקום זאת כדאי לעסוק בייחודה של היצירה ובאופן שבו קנה מתי את הקהל הרחב אך גם זכה להערכה עצומה בקרב עמיתיו המוסיקאים.

כספי מעולם לא הסתיר את ההשפעות הרבות על יצירתו, החל מהשאנסון הצרפתי של בראסנס וכלה בבוסה נובה של ג'ובים, ממוסיקה קלאסית ועד רגאיי, מסשה ארגוב ועד סטיבי וונדר. עם זאת, מתוך ריבוי הפנים עולה בבירור דמות אחת. אי אפשר לטעות בשיר של מתי. הוא לעולם איננו רק הומאז' לסגנון זה או אחר, אלא מכיל בתוכו גרעין של מורכבות הרמונית עם עוגנים הרמוניים שמאפשרים להתענג על הלחן כמעט מהרגע הראשון.

בהעדר יכולת לתאר בטקסט קצר את ייחודו של כספי כמוזיקאי, מוטב להתבונן בכמה רגעי מפתח שמאפשרים הצצה אל אותו כשרון מוזיקלי נדיר. אחד מאותם רגעי מפתח הוא האלבום 'הלילה' של ארז הלוי שהופק על ידי כספי. זהו אלבומו הראשון של הלוי, שהלחין וכתב את כל השירים בו. עם זאת, טביעת האצבע של כספי ניכרת בכל אחד מהשירים, החל מההרמוניות הבלתי שגרתיות וכלה באופן הייחודי שבו הפיק הלוי את קולו, בהדרכתו של כספי. מתי אף בחר לנגן בכל הכלים והפך בכך את האלבום לאחד המזוהים איתו ביותר. למרות יופיים של השירים ספק אם רבים משיריו היו זוכים למעמדם הקאנוני בהעדר מגע הקסם של כספי.

המוסיקה של כספי עברה שינויים והתפתחה אך יצירתו שמרה תמיד על גיוון רב שהקנה לה חיוניות. דומה שמתי חותר תחת הנסיון להגדיר את סגנונו. כך, גם באלבומו האינטימי ביותר, 'אחד לאחד', שבו ניגן מתי בכלי אחד, פסנתר או גיטרה, בכל שיר, ניתן למצוא בצד שירים כ'היד שלך' המופנם או 'היא חזרה בתשובה' הקודר את 'ספונג'ה' הקליל והמבודח.

"לא ידעתי שתברח/ לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך" כתב אהוד מנור ב'הנה הנה', שנכתב, שלא כרגיל, כשכספי יושב לצדו, מקבל את השורות אחת אחת ממנור ומלחינם. דומה ששורות אלה, המתארות את היחסים שבין המלחין ללחנו, מיטיבות גם לתאר את החוויה שלנו כמאזינים, הנותרים משתאים לנוכח יופיה המסנוור של המוזיקה של מתי כספי.

[ד"ר עופר שנער לבנון]

דילוג לתוכן