מתי כספי - סוף היום (1981 NMC)
לא מצאה דרך,
לא הדרך שלה
לא פתחה דלת
כי דלתה נעולה
כציפור שאחרה את מסע הנדוד
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה תועות.
עוד תראי את כל הדרך
עוד תלכי בה היא שלך
גם אם לא תהיה תמיד קלה.
תביטי ותראי את כל הדרך
תקבעי את מסלולה,
תעברי את כל הדרך כולה.
לא מצאה כח
לא היה כח בה
לא מסתור נח
לרפא כאבה
כציפור שאחרה את מסע הנדוד
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה תועות.
עוד תראי את כל הדרך
עוד תלכי בה היא שלך
גם אם לא תהיה תמיד קלה.
תביטי ותראי את כל הדרך
תקבעי את מסלולה,
תעברי את כל הדרך כולה.
לא פגשה רע,
לא מצאה את אישה
באישון לילה
לא ידעה את נפשה
כציפור שאחרה את מסע הנדוד
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה תועות.
עוד תראי את כל הדרך
עוד תלכי בה היא שלך
גם אם לא תהיה תמיד קלה.
תביטי ותראי את כל הדרך
תקבעי את מסלולה,
תעברי את כל הדרך כולה.
החיים זה לא צחוק וזה לא הולך ברג(ל) - לא!
לא אומרים לי שלום, הם אומרים חכה רק רג(ע) קט,
אל תבעט.
איך אפשר בלי טיפה של חום ורג(ש)
במבט?
אההה...
כל חיי סיפור ארוך של רג(ע) קט.
כשהייתי קטן לא הייתה לי אם חורג(ת) - לא!
אך אותי במכות היא הייתה תמיד הורג(ת) - כך,
אל תשכח.
לחיי עד היום היא מתברג(ת) -
איך אברח?
אההה...
כל חיי סיפור ארוך של רג(ע) קט.
החיים דוהרים אבל מי אוחז בהגה, מי?
לפעמים למנוחת עולמים נפשי עורג(ת) לה
בתפילה.
לחזור לעפר, להיות לרג(ב)
בלי מילה.
אההה...
כל חיי סיפור ארוך של רג(ע) קט.
אההה...
כל חיי סיפור ארוך של רג(ע) קט.
תגידי, האם את זוכרת אותי?
האם את זוכרת את מה שהיה
לפני שיצאנו לדרך שונה.
האם את זוכרת אותי?
את זה שהיה כה תמים,
את זה שבכה לפעמים -
תגידי.
תגידי, האם את זוכרת מתי?
מתי לא היתה עוד רכות בנשיקה,
ואיך השתיקה נעשתה מעיקה,
האם את זוכרת מתי?
מתי נעשנו קשים.
ואיך נעשינו חרשים.
תגידי.
אם נמצא ביננו
למה זה קרה,
אז אולי נבין
ותהיה לשנינו
דרך בחזרה.
תגידי, האם את עוד שרה לבד?
האם את טועה בעברית עמו תמיד,
האם צליל גיטרה אותך עוד מרעיד.
האם את עוד שרה לבד.
היו לנו כמה דברים,
עכשיו הם לרגע חוזרים.
תגידי.
אם נמצא ביננו
למה זה קרה,
אז אולי נבין
ותהיה לשנינו
דרך בחזרה.
אם נמצא ביננו
דרך חזרה.
אז אולי נבין
ונדע אז שנינו
למה כל זה קרה.
תגידי, האם את זוכרת אותי?
האם את זוכרת את מה שהיה
לפני שיצאנו לדרך שונה.
האם את זוכרת אותי?
את זה שהיה כה תמים,
את זה שבכה לפעמים -
תגידי.
בני אדם יודעים להבדיל בין טוב לרע
אך כל יום שומעים שקרה דבר נורא -
אנשים יודעים, אך זכרונם די חלש.
איש עזב אישה ואת שלושת ילדיו,
האשה אמרה שמוטב לה בלעדיו -
אנשים גומרים ומתחילים מחדש.
כל אחד רוצה לשנות
כל אחד רוצה להנות כשהוא יוצא
כל אחד רוצה אך לא כל מי שרוצה
מוצא.
כל אחד רוצה עוד חיוך
כל אחד רוצה עוד חיבוק או יד ביד,
אף אחד אינו מעוניין להיות לבד,
לעד.
עד לפני שנה הם היו כמו זוג יונים
ועכשיו הם עפו לכיוונים שונים -
אנשים עפים ומחפשים את עצמם.
נערה ברחה כי היו לה שיעורים
כעבור שבוע היא שבה להורים -
אנשים עוזבים ומחפשים את ביתם.
כל אחד רוצה לשנות
כל אחד רוצה להנות כשהוא יוצא
כל אחד רוצה אך לא כל מי שרוצה
מוצא.
כל אחד רוצה עוד חיוך
כל אחד רוצה עוד חיבוק או יד ביד,
אף אחד אינו מעוניין להיות לבד,
לעד.
כל אחד רוצה אהבה ותשומת לב,
כל אחד רוצה אך פוחד להתאכזב,
אנשים לוקחים אך לא יודעים איך לתת.
כל אחד רוצה גם אם לא מראה סימן
כל אחד רוצה ויודע שאין זמן -
אנשים רוצים אז למה לא כבר כעת?
כל אחד רוצה לשנות
כל אחד רוצה להנות כשהוא יוצא
כל אחד רוצה אך לא כל מי שרוצה
מוצא.
כל אחד רוצה עוד חיוך
כל אחד רוצה עוד חיבוק או יד ביד,
אף אחד אינו מעוניין להיות לבד,
לעד.
שוב צפוף בים התיכון
בשמים טס עפיפון
שוב מוכרים בכביש אבטיח
תירס טרי וארטיק לימון -
שוב הגיע קיץ לעיר
ערב בא ולילה בהיר
שוב אפשר לצאת למרפסת
בואי נצא לנשום קצת אויר -
לילה, יום ולילה
כל הזמן אנחנו יחד
כבר שנים -
לילה, יום ולילה
כל הזמן אנחנו יחד
משתנים.
קיץ בא וחורף נגמר
יום שרבי הולך ונשבר
שוב אפשר ללכת ברגל
בואי נלך לישון מאוחר -
כמה קל עכשיו להגיד
רק אני יכול להעיד
את יפה תמיד והפעם
לי את נראית יפה מתמיד.
לילה, יום ולילה
כל הזמן אנחנו יחד
כבר שנים -
לילה, יום ולילה
כל הזמן אנחנו יחד
משתנים.
מי ידע עד כמה יפה
מי תאר שכך יהיה
את זוכרת איפה התחלנו
שנינו מאז עברנו הרבה -
לילה, יום ולילה
כל הזמן אנחנו יחד
כבר שנים -
לילה, יום ולילה
כל הזמן אנחנו יחד
משתנים.
כבר מאוחר
ואחד משנינו לא ירדם.
כבר מאוחר
וכל מה שקרה מסרב.
איך הדברים מסתבכים
להם כךבלילה ואיך
בדידוך מחרישה,
בדידותי לא למדה לבקש.
אבל לא, לא, לא,
לא עוד כמו שני זרים.
עורי אלי,
כבר עבק כמעט הלילה כולו,
תני לי סימן
שאת עוד לצידי.
הלילה תם
וגופך שוב מתרחק מגופי,
אל תשאלי,
גם אני עצמי זקוק לתשובה.
ושוב האור יחזור
מסנוור עיניים
ובי, בלילי הפרטי,
לא זרחה עדיין שום קרן אור.
אבל לא, לא, לא,
לא עוד כמו שני זרים.
הלילה תם
ואפשר כבר לכבות את האור.
מוקדם מאוד.
רק ציפור אחת ערה בחלון.
איך הדברים נפתרים
להם כך עם שחר ואיך
לא קשה לחייך
למראה פני נערה ישנה.
אבל לא, לא, לא,
לא עוד כמו שני זרים.
את תקחי את הבית,
לא נורא.
בשבילי גם השמיים הם תיקרה
את תקחי את הבית,
זה לא קל.
רק שלא תאבדי את כל שיווי המשקל
וכשתלכי שימי לב
שקיר לא יתמוטט
שסיר לא יתלהט
ואם תחושי כאב
הניחי את ביתך,
שחררי את ידך
ושוב המשיכי.
את תקחי את האוטו,
אין דבר.
ואני אופניים ואל הכפר
את תקחי את האוטו,
זה לא קל.
רק שלא תאבדי את כל איזון המשקל
וכשתלכי שימי לב
שציר לא יתרופף
שגיר לא יתכופף
ואם תחושי כאב
הניחי את ריכבך,
שחררי את ידך
ושוב המשיכי.
את תקחי את האמא,
אלא מה.
לי תמיד תשאר אמא אדמה
את תקחי את האמא,
זה לא קל,
רק שלא תאבדי את כל שיווי המשקל
וכשתלכי שימי לב
שהיא לך לא תיפול
שהיא בך לא תימשול
ואם ראשך יתעייף
עינייך תעצמי,
קחי אויר ונישמי
ושוב המשיכי.
סוף היום
רבע ל-
יום ארוך
והלב מלא
בא לישון
אך עוד ער,
לא נרדם,
משהו חסר.
היא איתי
כאן במיטה,
ואני
כמו תמיד איתה,
מסתכלים
ללא מילים
ויודעים שחסר לנו משהו קרוב.
לפעמים
מתוך הרגל,
באויר
יד נשלחת אל.
רטט קל
בנשמה
כי נדמה
ששומעים דבר מה.
היא איתי
כאן במיטה,
ואני
כמו תמיד איתה.
מסתכלים
ללא מילים
ויודעים שחסר לנו משהו קרוב.
מנגן,
אין עוד אין,
אין פרוה
"איגלו" מת ודי.
ימי בצורת-
בדלים כבויים שביבי נסורת
דף נייר עט ומכחול
שאריות מיום אתמול.
ימי בצורת-
שברי מילים צלילי תזמורת
מקרוב הרהור בודד
ומרחוק עונה רק הד.
היא בינה לבין עצמה
אני ביני לבין עצמי
אני בתוך שגרת יומה
היא בתוך שגרת יומי
וטוב שכך לעת עתה,
היא איתי - אני איתה.
ימי בצורת-
עלי שלכת בתפזורת
הימים ימי שרב
והלילות ראשית הסתיו.
ימי בצורת-
זכרון דברים וריח קטורת
בחלום תעתועים
ובהקיץ געגועים.
היא בינה לבין עצמה
אני ביני לבין עצמי
אני בתוך שגרת יומה
היא בתוך שגרת יומי
וטוב שכך לעת עתה,
היא איתי - אני איתה.
מי ששר
מי ששיר בליבו נקשר
לא יאמר לי שאי אפשר
לגלות, כשהדרך נגמרת,
דרך אחרת.
מי ששר
מי ששיר בליבו נקשר
לא יאמר לי שלא נשאר
דבר מכל מה שעבר
זה מכבר.
מי ששר
מעביר את הזמן בכיף
עד הלילה הוא כבר עייף
וישן כמו תינוק עד ששמש
שב לו מאמש.
מי ששר
ואפילו אם יזייף
אלוהים את ראשו לוטף,
ואז לרגע מי ששר
מאושר.
מי ששר
לא אומר לעולם נואש,
מאמין בליבו וחש
שהנה אהבה מתקרבת,
באה לשבת,
מי ששר
לא אומר לעולם נואש,
מחכה למחר חדש,
ועד מחר נשאר לעד
יום אחד
יום אחד
מי ששר.
מי ששר
מעביר את הזמן בכיף
עד הלילה הוא כבר עייף,
וישן נפלא.
לאחר כחמש שנים בהן התרכז כספי בהפקתם של אלבומים לאחרים ובהקלטתם של שני אלבומים שעיקרם לא היה חומר חדש, הופיע בשנת 1981 אלבום הסולו החמישי של כספי, 'סוף היום'. כבאלבומיו הראשונים של כספי, גם באלבום זה לא כתב כספי טקסטים, אולם בחירת הטקסטים מלמדת רבות על התבגרותו של כספי כיוצר. קדמו להקלטת האלבום הקלטתם של מספר שירים בשלהי שנות השבעים, וביניהם 'תופים השניים' ו'פרלוד (השלום)', שנגנזו על-ידי כספי. ('השלום' הוקלט מחדש לאלבום 'את האשה שלי' ב-2005.)
זולת שני יוצאי דופן: 'שיר' ו'מי ששר', כל שירי האלבום מתארים קשיים כאלה ואחרים, כשרבים מהם נוגעים להתפוררותה של הזוגיות. דומה כי גם החידתיות המסויימת שמאפיינת את תמונת העטיפה של האלבום מעידה על היות האלבום צומת דרכים בחייו של יוצרו.
דווקא לאור האחידות המסויימת שהנחתה את בחירת הטקסטים, הלחנים המגוונים מעידים על אופקיו המתרחבים והולכים של כספי כמלחין. בין היתר מכיל האלבום לחני סמבה ורגיי, שיר בסגנון מחזות הזמר האמריקניים וכמה שירי רוק-פאנקי. מבחינה הפקתית המשיך כספי לקבוע סטנדרטים חדשים באלבום. לכספי, שניגן כהרגלו בקלידים, גיטרות וכלי הקשה הצטרפו חיים רומנו בגיטרות, ז'אן פול זימבריס בתופים, קובי כהן בבס, וכן צמד הפרברים והזמרות נורית גלרון ומזי כהן בקולות רקע. בחלק גדול מהשירים נעשה שימוש גם בהרכב כלי נשיפה, ובהרכב נגני כלי מיתר מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית, ואפילו נבל. ההיכרות הקרובה של כספי עם המוסיקה הברזילאית מצאה את ביטויה בין היתר ברשימה הארוכה של כלי ההקשה המיוחדים בהם ניגן כספי באלבום זה: סורדו, ויברוסלב, רקו רקו, אפושה, אגוגו ועוד. ספק אם נעשה שימוש בכלים אלה קודם לכן באלבום פופ שהוקלט בישראל.
האלבום הניב מספר רב של שירים שהפכו לקלאסיקות מייד עם יציאת האלבום. ביניהם ניתן למנות את 'שיר', עוד תראי את הדרך', 'מי ששר', ו'ימי בצורת'.
למרות ריבוי השירים הנפלאים באלבום דומה כי 'ימי בצורת' בולט כדוגמה ייחודית לכשרונו של כספי. 'ימי בצורת' מתבסס על נגינת גיטרה החוזרת על עצמה, נגינה המכתיבה את ההרמוניות אך בה בשעה גם את הקצב הסינקופטי של השיר. ביחס לכתיבת לחן זה סיפר כספי: "יעקב גלעד נתן לי את הטקסט. הרבה פעמים קורה שאני שם את הטקסט על הפסנתר או ליד הגיטרה, והפעם זה היה ליד הגיטרה במקרה. הסתכלתי עליו, אני תמיד מסתכל ושותק. זה כאילו אני לא עושה כלום. אבל האמת היא שזה נכנס בי פנימה, ואני לאט לאט מתחיל לשמוע שזה מתחולל. בהתחלה אני רואה כאילו זה מתחולל בתוך המילים, כאילו הן מרצדות, ואחר כך פתאום אני מתחיל להרגיש את זה בבטן, ואני מרגיש שאני מוכן לזה. לקחתי את הגיטרה וזה התחיל. זה הפתיע גם אותי. זה התחיל כמו שאתם מכירים את השיר. הייתה לי בעיה בהתחלה של קואורדינציה בין מה שאני רוצה לנגן ומה שאני רוצה לשיר. אבל לאט לאט זה הסתדר, תוך שעה... כשבניתי את העיבוד יעדתי תפקיד לגיטרה הקלאסית ותפקיד נוסף בעל יותר עוצמה לגיטרה החשמלית."