שאלות ותשובות עם מתי כספי – חלק שני

מהי התכונה הכי טובה שלך?

העצלות.

מהי התכונה הכי לא טובה שלך?

העצלות.

מתי כספי הוא איש מאוד...

מאוד לא אחראי, מאוד מעופף.

איזו דמות היסטורית היית רוצה לפגוש?

את בטהובן.

למה?

כי הוא מאוד מסתורי בעיני. ראיתי כתב יד שלו במוזיאון למוסיקה בהאג בהולנד, וזה מה שאני זוכר, רק את זה. את הכתב הזה אני זוכר, הוא היה מאחורי זכוכית משוריינת, ראיתי פרטיטורה שלו, וראיתי שאת הכינור הראשון למטה - הוא לא אהב את זה אז הוא מחק אותו, עשה חץ למעלה וכתב אותו במקום החליל, את החליל הוא הוריד למטה, איפה שהקלרינט, וזה היה גן עדן בשבילי להסתכל על זה. אני מאוד רוצה לפגוש אותו כי יש לי מה להגיד לו, ובקול רם...

אז יש לנו הפתעה בשבילך...

איזו דמות מאוד השפיעה עליך?

מבחינה מוסיקלית?

מאיזה בחינה שאתה רוצה.

המורה שלי מחניתה. קראו לו שימי. הוא היה המורה שאותו אני זוכר וממנו אני זוכר את כל מה שאני יודע בלי להחסיר אף פרט. כי הוא לימד אותנו לא בצורה רגילה, אלא הוא היה נכנס לכיתה, מסתכל ואומר - אני לא רוצה ללמד פה, בואו איתי. והיינו הולכים אחריו למערת הגיר בחניתה, מדליקים כמה נרות, יושבים בשקט, והוא היה מספר לנו סיפורים מהתנ"ך כשאת אלוהים הוא היה עושה יקה, ואת נח הוא היה עושה מרוקאי. ובגלל זה אני זוכר סיפורים מהתנ"ך, רק בגללו. או שהוא היה נכנס יום אחד לכיתה וכותב - "התבלין". מה זה תבלין? והיו אומרים מה שהיו אומרים, והוא היה מסביר. ואחר כך הוא היה אומר - היה מרקו פולו שעשה מסעות בעולם, מה הדבר הכי חשוב שהוא לקח איתו? והיו אומרים: שמיכה, שלא יהיה לו קר, או נעלים גבוהות, או משוט רזרבי, כל מיני כאלה דברים. ואז הוא אמר - לא. מלח, כי אחרת האוכל לא טעים... מאיפה בא המלח? אז היינו אומרים: מהמטבח. אז הוא היה אומר: לא, לא. לפני, לפני המטבח. והגענו ללמוד על מחצבות ומינרלים וכל מיני דברים, ומסעות בעולם. והשיעורים שלו היו מעניינים כי ביומן לא היה כתוב במערכת השעות משעה זו עד שעה זו: תנ"ך, או ספרות. היו כותבים: שימי. אגב, הוא היה עם כדורגל נכנס לכיתה, ובצילצול - הוא הראשון בחוץ. והוא נכנס אחרון לכיתה כי הוא רוצה עוד לשחק...

הוא עוד קיים?

הוא קיים, בחניתה.

מה הדבר הכי אידיוטי שעשית בקריירה שלך?

את שירים במיץ עגבניות, ואני גאה בזה מאוד.

ממה אתה מפחד?

מנחש ארסי. כשהייתי בן 10, בקיבוץ, הייתי מאוד רזה ונמוך. והיו תעלות, והייתי לידן. יום אחד הרגשתי שמישהו מסתכל עלי והאינסטינקט שלי הורה לי לעצור. עצרתי והסתכלתי לאט לאט שמאלה, והיתה שם עין של נחש שהסתכל עלי. ואני הסתכלתי עליו. והתחלתי ללכת אחורה לאט לאט לאט שהוא לא ירגיש, והוא לא זז. זה היה נחש באורך של שני מטר, עבה נורא, שחור, לא ארסי, רק חונק... אבל בכל זאת זה מבהיל נורא ילד קטן, וגם אדם מבוגר שעומד לידו. זה הדבר שהפחיד אותי, ומפחיד אותי עד היום.

מתי, אתה מאמין באלוהים? בגורל?

אני לא מאמין בגורל, אני מאמין באלוהים. פעם לא האמנתי באלוהים, כי... לא האמנתי בו. ומה שעצבן אותי זה שכשלמדנו על מעמד הר סיני, והמורה קרא בתנ"ך שהעם אמר "נעשה ונשמע". אני ישר קמתי ואמרתי: מה פתאום? נשמע ונעשה. לא נעשה ונשמע, אני לא מסכים. התנגדתי באופן נחרץ. אח"כ לא אהבתי את הדת היהודית, לא בגלל מה שעשו לי, אבל לא אהבתי אותה כי הבנתי שתמיד כשאומרים מנהיג רוחני יהודי דתי, תמיד יש ליד זה משהו עם סורגים ושחיתויות. אח"כ הם השניאו את הדת הזו עלי. וזה הכעיס אותי מאוד, מה שגרם לי גם לעזוב אז את הארץ. אבל אח"כ יום אחד יצא לי לקרוא ספר כשטסתי מלוס אנג'לס לוושינגטון להופעה, וקראתי את הספר עד תום בדרך הלוך וגם בדרך חזור, והבנתי דברים שלא הבנתי קודם, ואז התחלתי כן להאמין באלוהים. אבל אני לא מאמין בגורל. אני לא מאמין באמונות טפלות. כשמה כן היא, "אמונה טפלה", אז אין מה להאמין כי זה טפל. כשהייתי קטן חשבתי שאולי זה נכון להאמין בזה. אמרו לי: כשאתה רואה כוכב נופל, את ההבזק שלו, תביע משאלה והיא תתגשם. בתנאי שביקשת בזמן שראית אותו. ויצא לי להביע משאלה בזמן שראיתי אותו... אמרתי: אל תיפול....

מה היית לוקח איתך לאי בודד, חוץ ממלח?

זהו, כי רציתי להגיד: אוכל טוב... תלוי לכמה זמן.

אתה מחליט כמה זמן ומה לקחת.

הייתי לוקח איתי את האנשים הכי יקרים לי ואת המוסיקה הכי יקרה לי ואת האוכל הכי טעים לי. ואז זה לא משנה כמה זמן.

איפה תהיה בעוד 15 שנה?

אין לי מושג. אבל אני חושב שזה יהיה בעולם הזה, ואני אמשיך לעשות בדיוק אותו דבר. ייתכן ואני אגור במקום אחר בעולם, אבל אני אבוא לארץ להופעות. ייתכן והמרחק בטיסה יהיה יותר קצר מנסיעה בפקקים בתוך הארץ...

מה היית משנה בעצמך?

פעם רציתי מאוד לשנות את האף. כי אני הייתי מאחר והוא לא. אבל היום כבר התרגלתי אליו. מה עוד הייתי משנה? הייתי רוצה להיות יותר אחראי, דבר שהיה לי תמיד לרועץ. יותר ראש על הכתפיים כדי לא להיפגע כמו שנפגעתי, ופגעתי באחרים כתוצאה מכך.

מה היית רוצה שאלוהים יגיד לך כשתפגוש אותו בגן עדן?

שחדר האוכל זה שם, והשירותים זה שם...

אם לא היית מוסיקאי באיזה מקצוע אחר היית רוצה להתנסות?

נגר. אני מאוד אוהב את זה, לעבוד בנגרות.

איזה צליל אתה הכי לא אוהב?

כשמגרדים, ככה, בפח עם מתכת...

מה אתה הכי אוהב לאכול?

יש המון סוגים של אוכל. אין הכי, אין מאכל אחד. אוכל איטלקי, וצרפתי וברזילאי.

מה הכי מצחיק אותך?

הכמעט, וזה לא קורה. ז"א אם ברחוב אדם הולך ונתקל רגל ברגל, והוא לא נופל אלא מתחיל לרוץ - זה נורא מצחיק. כל הדברים שהם כמעט, נורא מצחיקים. שהדמיון עובד בהם.