ארז הלוי
מתי כספי עיבד, הפיק וניגן בכל הכלים באלבומו של ארז הלוי "הלילה" (1984).
ארז הלוי סיפר שכספי אחראי לקול הגבוה המיוחד שלו בתקליט.
פגישתו הראשונה של הלוי עם כספי היתה כשלכספי היה מועדון בתל אביב, והוא בחן מוסיקאים שיופיעו בו. הלוי הגיע למקום הראשון בבחינות כשלמקום השני הגיע מאיר בנאי. מספר ארז הלוי:
"כספי אמר לי 'אני נותן לך מקום ראשון, כי אין מי שיעזור לך. מקום שני אני נותן למאיר כי הוא בא ממשפחה שיש מי שיעזור לו'. לקחתי 2,000 לירות, אלף הלכו לשכירות ואלף הורדתי באיזה פאב. יצאה ידיעה בעיתון - 'מתי כספי בחר את ארז הלוי'. אמרתי לחברה שלי 'מה עושים עם הדבר הזה?! הרי זה מתי כספי, זה לא משחק ילדים'. הרמתי אליו טלפון, שאלתי אותו אם הוא מוכן להפיק לי שיר או שניים. הוא אמר לי 'כן, הלוי, בכיף'. הקלטנו שלושה שירים ואז פרצה מלחמת לבנון ואני נשארתי תקוע עם שלושת השירים. אחרי שנה המשכנו והאלבום יצא אבל לא שודר. חצי שנה לא התייחסו אליו, עם כל זה שזה כספי והכל. עד שיום אחד בגלי צה"ל עלו על זה, ולאט לאט הרעילו את כל התחנות. זה התחיל להתנגן, יצאתי לקצת הופעות, הרבה בירושלים, קצת בתל אביב, אבל לא היה שום משרד הפקות, שום דבר מסודר. זה אחד הפקשושים הגדולים שלי. הייתי מאוד מפוחד. אחד כמוני שבא מהשכונה ופתאום בא איזה מנוף, מרים אותך ושם אותך שם, זה היה שיתוק. זה שיתק אותי לא רק לתקופת ההקלטות, גם שנה אחרי זה. לא ידעתי לקחת את זה כמו רובס או בנאי.
את 'הדייגים' כתבתי בשלושה אקורדים. כספי עשה שם מהלכים מדהימים. דברים שאני לא הייתי יכול לחשוב עליהם. אני לא מפיק מוזיקלי. גם ב'כך ברא' יש מהלכים שלמים שלו. הוא לקח שירים קטנטנטים כאלה ונגע בהם בצורה כזאת, ידע בדיוק לאן הוא הולך. כשישבתי איתו באולפן הפכתי להיות אילם."
מתוך כתבה מאת בן שלו, 15.10.2008:
הלוי התגלה בתחילת שנות ה-80 כשהשתתף בתחרות כישרונות צעירים שערך מתי כספי במועדון שלו אז, "שמים". "מין כוכב נולד, אבל שקט", אומר הלוי, ששר בתחרות את "הדייגים" ואת "הלילה". "מאיר בנאי הגיע מבאר שבע וזכה במקום הראשון. אני זכיתי במקום שני. אבל מתי כספי אמר לבנאי, ‘יש לך מי שיעזור לך, להלוי אין אף אחד, אז הוא יקבל את הכסף'. זה היה סכום יפה, 2,700 לירות. 700 לירות הלכו לשכר דירה, 2,000 שרפתי באותו לילה בבר".
הלוי ביקש מכספי שיפיק לו תקליט וכספי, שהיה אז בתקופת השיא שלו כמפיק, נעתר. "הוא היה בשבילי אלוהים. הכי גדול. אני באתי מחור והערצתי אותו בצורה טוטאלית", אומר הלוי. כספי החליט לנגן בכל הכלים בעצמו. "שאלתי אותו כמה פעמים למה הוא עושה את זה, והתשובה שלו היתה כמעט בלתי ברורה", אומר הלוי. "הוא אמר: החומרים האלה דורשים יחס ונגינה מסוימים".
כספי לקח את הלחנים הפשוטים של הלוי, הזריק להם קצביות מערסלת והוסיף להם נפח באמצעות המהלכים ההרמוניים המורכבים שכל כך מזוהים אתו. "כששמעתי בפעם הראשונה את מהלך הגיטרה שהוא הכניס ל'דייגים', רעדו לי הברכיים", אומר הלוי, "זאת היתה גאונות טהורה". ובכל זאת, הוא מוסיף, כספי לא היה בטוח במה שעשה. הוא מספר שיום אחד אריק אינשטיין נכנס לאולפן וכספי השמיע לו את השירים כדי לשמוע את דעתו. "ישבתי בפינה, וכשהשירים הסתיימו איינשטיין זרק לי, ‘אתה ממזר לא קטן'", הוא מספר בגאווה.