מתי כספי שר סשה ארגוב / מתתיהו ואלכסנדר (1990 NMC)

sasha1
sasha2
מתי כספי שר סשה ארגוב

1. האהבה שלי אינה תלויה בדבר חיים חפר/סשה ארגוב [מילים]

האהבה שלי אינה תלויה בדבר
רק שטה לה בתוך זרמי אויר
כמו חסידה גבוהה וארוכת צואר
אשר נודדת בין הסתיו והאביב.

אולי לכן את קריאותי אינך שומעת
אולי לכן תהיי כמו לילה שעבר
ומה היה ומי יהיה אינך יודעת
אבל האהבה שלי אינה תלויה בדבר

האהבה שלי אינה תלויה בדבר
רק שטה לה בתוך זרמי אויר
כמו חסידה גבוהה וארוכת צואר
אשר נודדת בין הסתיו והאביב.

על פני המים פזורות שערותיה
ועקבותיה שבחול אבדו מכבר
ומה היה ומי יהיה אני תמהה
אבל האהבה שלי אינה תלויה בדבר.

וגם לא בך, כל כך קרובה, רחוקה וממולי
המנסה להיות בבוקר המזכיר את אתמולי
לא במילים, לא במילים, לא במילים.

2. כשאור דולק בחלונך עמוס אטינגר/סשה ארגוב [מילים]

כשאור דולק בחלונך אני שומע
איך מכתבייך נכתבים שם בוודאי
כשאור דולק בחלונך אני יודע
כי ביניהם לבטח יש מכתב אלי

הן יש לך שם דברים רבים לומר לי בלבך
כשאור דולק דולק בחלונך

כשאור דולק בחלונך אני שומע
את השירים הנדלקים באור לילי
כשאור דולק בחלונך אני יודע
כי יש גם שיר אחד לבטח בשבילי

הן יש לך שם דברים רבים לומר לי בלבך
כשאור דולק דולק בחלונך

כשאור דולק בחלונך אני יודע
הרי אלי פתאום תופיעי מן השחור
כשאור דולק בחלונך אני שומע
אמרי מדוע זה כבה פתאום האור?

ומה סימן הוא זה אמרי אמרי לאהובך
כשאור דולק דולק בחלונך

3. חופשה באדום עמוס אטינגר/סשה ארגוב [מילים]

והבוקר זימן לכיכר ההומה
חייל של שדה בכומתה אדומה
וקרא לחייל עבור
ושטח לפניו את העיר בשאונה
את פועל הפרבר בחולצה אדומה
וגם שלט של ניאון הודיע היום
בקולנוע יוצג הבלון האדום
וקראו לחייל לעברם
והושיט את ידו לקראתם

רק עמוד-אין-כניסה אדום
ואור ירוק של רמזור
צחקו לחייל בתום
ואמרו לחייל: עבור

והערב זימן לכיכר ההומה
חייל של שדה בכומתה אדומה
וקרא לחייל עבור
נערות בשמלות אדומות לו קרצו
בשפתיים ורודות לו חיוך העלו
וזקנה בבלואים שהגיעה הלום
הושיטה לו פרח עם ריח אדום
וקראו לחייל לעברם
והושיט את ידו לקראתם

רק עמוד-אין-כניסה אדום
ואור ירוק של רמזור
צחקו לחייל בתום
ואמרו לחייל: עבור

והלילה זימן לכיכר ההומה
חייל של שדה בכומתה אדומה
וקרא לחייל עבור
ורמזור של דרכים שם המשיך עוד לדלוק
אך אורו האדום השתנה לירוק
אל העיר הגדולה אז העיף הוא מבט
היא הזכירה לו פס של חופשה מקומט
עם קולו של הרחוב שנדם
מן העיר החייל נעלם

רק עמוד-אין-כניסה אדום
ואור ירוק של רמזור
צחקו לחייל בתום
ואמרו לחייל: עבור

4. שיר ערש נתן אלתרמן/סשה ארגוב [מילים]

היכל ועיר נדמו פתע
ונשתתקו שוקי פרס
ורק אי שמה קלרינטה
וקול כינור וקןנטרבס
מלחשים אל תתלבטה
ושקט שקט הס
אומנם רדפנו הבלים
אבל הנה הראש הרכנו
אם כתר הןא נושא או דלי
אין שום הבדל בסוף יישן הוא
והיי לי לו והיי לו לי
והיי לי לנו לכולנו
נום תפוח נומה עץ
נומה מלך נומה לץ
נומו נהרות וחוף
נומו חצוצרות ותוף
אולי בכל זאת רבע עוף
לא לא סוף

כל רוגז וחמות וטורח
ותאוות וחרוק שן
עברו חלפו כעוברי אורח
שיעברו אני ישן
גם שאלות לשאול אין צורך
ואין תועלת אין
רוב נגינות יש וצלילים
אך שיר הערש שידענו
ושנחבא אל הכלים
רק הוא בסוף נשאר אתנו
נשאר ושר הניחו לי
הניחו לנו לכולנו
נומי דרך בא הקץ
נומה מלך בא הלץ
נומו רוח ומפרש
הירדמו תולדות פרס
שייכבו את הפנס
כן כן הס

5. אנחנו לא רקדנים דוד אבידן/סשה ארגוב [מילים]

כשאנחנו מופיעים
במסיבות ובנשפים,
לרוב איננו מצטרפים
אל הרוקדים, אלא צופים.
אנחנו מתיישבים בצד,
בודקים אותן אחת אחת,
ולבסוף זורקים משפט:
"רוצה לצאת מכאן מיד?"

כי אנחנו, אתם מבינים,
אנחנו לא רקדנים,
אנחנו טה-טה-טה-טם.

אם העניין היה נעים,
אולי פגישה שניה קובעים,
אבל ללא כל דיחויים
אותה הביתה מביאים.
הבילויים שמסביב
הם לפעמים עניין חביב,
אך איש כמונו מעדיף
קצת פרטיות בתל אביב.

כי אנחנו...

ואם אנחנו מוזמנים
להרצאות ודיונים,
תאטרונים, מוזאונים
או סתם ערבי תרבות קטנים,
הרי גם אז, הרי גם אז
עוד אין זה ערב מבוזבז
לגבר קל תנועה ועז
ולא לגמרי מרוכז.

כי אנחנו...

כשאנחנו נקראים
להתייצב למילואים,
לרוב איננו מתרכזים
בתפקידים הצבאיים.
בכל בסיס יש חיילות
בכמויות די מוגבלות,
ואם רוצים גם לבלות,
צריך בעניינים לשלוט.

כי אנחנו...

6. אם תרצי חיים חפר/סשה ארגוב [מילים]

אם תרצי תפוח זהב
פוח זהב
פוח זהב
בפרדס אשב עד הסתיו
עד שיבשיל פרותיו

אם פתאום תרצי לך לרקוד
צי לך לרקוד
צי לך לרקוד
על פסנתר התחלתי ללמוד
אם רק תרצי לחכות

אם תרצי שמלה לחגים
'לה לחגים (x2)
לך יהיו חיים משגעים
קני לך חנות אריגים

אם לרעננה תיסעי
ננה תיסעי
ננה תיסעי
מלפנים אסע עם ראי
כדי שיפה תכנסי

אם תרצי חימום בביתך
מום בביתך
מום בביתך
את העיר אצית בשבילך
ואל ביתי אביאך

7. זמר המפוחית נתן אלתרמן/סשה ארגוב [מילים]

יש בתי יין וטברנות וקובות יש
בסן פרנציסקו, במרסל וסן מלו
נשים שחורות יש, צהובות יש, אדומות יש
וגם אפשר להתאהב בן, למה לא?
אבל אני על אף כל אלה, חי שמיים
אני קשור אל איזו תנובה מרופטת
ואם בוכה המפוחית על הברכיים,
ואם נמאסתי על עצמי - זה לא מיין.
זה רק בגלל איזו מריימה מזופתת

מה קרה לי השד יודע
לי עצמי הדבר לא ברור
זה הערב הזה המשגע
או הזמר הזה הארור.
מפוחית מפרשת ידיה
שרה שיר של שמחה וילל
מה קרה לי השד יודע
מה היה לי יודע האל.

אל תקלל, אמור פשוט שכבר נמאסתי
ומי בכלל מחזיק אותך פה, לא אני
אל תסתכל בי כמסכן, זרוק את המסטיק
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני.
שכבר אראה אותך בחוץ, הרם רגליים
נשים שחורות יש, אדומות יש, בלונד פלטינה
תבחר אחת מכל סוג, אפילו שתיים
עכשיו גם לי דבר מה נוזל על הלחיים
מן העשן או מן הפלפל שבטחינה

מה קרה לי השד יוע...

באהבה זה משנה, תשמע ממני
אם זה נדבק, זה לא מרפה, זה כבר איתך
אתה יכול מדעתי להוציאני
אך לא תוכל להוציאני מדעתך
הלב אומר - חסל, נגמר, הכל שכוח
הכל עבר, אין אהבה ואין ספחת
אבל פתאום מאיזה צליל או איזו רוח
זה שוב מכה בך, אין שום דבר בטוח
ואז אומר אתה וכך אומר בפחד

מה קרה לי השד יודע...

מחר נלך ונתחתן, סוף לויכוח
חשוב היטב עד שתגיע לחופה
האהבה היא תוך תוכו של התפוח
אבל בנישואין לוקחים את הקלפיה
מן הקליפה הזאת אני אברח הימה
אמר - חסל, נגמר, היא תמה ונשלמה
ובספינה הנמה מול חופי פנמה
תראי תמונה לחברך: זו שמה מריימה
אצלי בלב היא כל הזמן החארמה.

מה קרה לי השד יודע...

8. אהובתי שלי לבנת צואר יעקב שבתאי/סשה ארגוב [מילים]

מעל שדות תלויה הלבנה
נלך לשם אהובתי נלך מחר
את כל הכוכבים אתן לך במתנה
אהובתי שלי לבנת צוואר

בכרם יש בשלים הענבים
נלך לשם אהובתי נלך מחר
אקטוף לך אשכולות טובים וצוננים
אהובתי שלי לבנת צוואר

הרחק מעל הים שחפים חגים
נלך לשם אהובתי נלך מחר
אכין לך מחרוזות צדפים ואלמוגים
אהובתי שלי לבנת צואר

כבר לובן הפריחה בפרדסים
נלך לשם אהובתי נלך מחר
לך בושם ההדר נוטף מן העצים
אהובתי שלי לבנת צואר

הלילה מכסה את ההרים
נלך לשם אהובתי נלך מחר
החושך יעטוף פנייך בשחורים
אהובתי שלי לבנת צואר

9. השמלה הסגולה חיים חפר/סשה ארגוב [מילים]

הבוקר יבוא
הבוקר יבוא
אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו
נשב ליד הכביש על שפת התעלה
נרכב על משאית ברוח הלילית
נראה את הגבעות מתעוררות באור סגול
ביתך יהיה צוחק וקיץ בחלון
כשאנחנו נצא ביחד

את תלבשי את השמלה הסגולה
ושתי עיניך מוצפות באור כהה
את תשלחי חיוך אל כל עובר ושב
וסיגלית פתאום תפרח בשערך
את תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת
את תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע
כשאנחנו נצא ביחד

הבוקר יבוא
הבוקר יבוא
אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו
נרוץ את כל החוף נשתה את כל העיר
נשיר באוטובוס שירים משוגעים
נשב מאה שעות על הגדר שמול ביתך
וככה זה יחזור וכך יהיה תמיד
כך יהיה כשנצא ביחד

10. שיר ההפלגה לאה גולדברג/סשה ארגוב [מילים]

כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים:
בים הפליגה אניה
ולה שלושה תרנים.

שלשה תרנים לאניה
ומפרשי זהב,
ועל סיפון האניה
טוס יפה זנב.

ומלחים ודייגים
במעגל גדול -
ממזמוריו מתמוגגים
שרים אותם בקול.

ודגי זהב - יפה סנפיר
מן המצולה עולים
לשמוע אגדה ושיר
על נדנדת גלים.

וכך שרים המלחים:
"גדול הוא העולם,
יש בו פרחים, יש בו חוחים,
יש יבשה וים.

יש בו גלים, יש בו חופים,
יש שקט, גם סופה,
אך מאלפי דברים יפים ההפלגה יפה.

כי בה חדוות המרחקים
ורוח מרחביה,
ובין ימים ובין שחקים
תשוט האניה.

ואם רוחות אורבים לך
בדרך הקשה,
צפויים ימים טובים לך
ואפתעות פגישה.

זה שיר מזמור להפלגה
בלילה בהיר כוכב,
הקשב תקשיב לו הדגה
יקשיב לו המרחב."
כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים -
בים הפליגה אניה
ולה שלושה תרנים.


מתתיהו ואלכסנדר

11. עד אהוד מנור/סשה ארגוב [מילים]

עד שיימצא מקום אחד לשנינו
לא אשקוט ואף לרגע לא אנוח.
עד שייעלמו העננים ביננו
לא אפנה לשום רוח.

עד שיידלק כוכב ראשון עלינו
לא ארפה עד שלבי ירגיש בטוח.
עד שהפרחים יאירו את עינינו,
עד אשר יבוא היום.

את וודאי שוב מחייכת
וחושבת שאני תמים.
אולי, אבל אינך הולכת
את נשארת, את מולכת
לתמיד.

עד שהעורבים יניחו לשדותינו
לא אישן, אשב ליד חלון פתוח.
עד שהיונה תשוב אל גג ביתנו,
עד אשר יבוא היום.

את וודאי שוב מחייכת...

עד שיימצא מקום אחד לשנינו
לא אשקוט ואף לרגע לא אנוח.
עד שייעלמו העננים ביננו
עד אשר יבוא היום.

12. מילים נתן יונתן/סשה ארגוב [מילים]

קח את כל אשר תיקח
יישארו אצלי
עוד כמה גחלים קטנות באח
וקצת עלים קלים בסבך ו...

קח את כל אשר תיקח
יישארו אצלי
עוד כמה גחלים קטנות באח
וקצת עלים קלים בתוך הסבך
וכמה מילים טובות שלא אשכח
והגלים שלי בחול הרך.

לך אל כל אשר תלך
ומישהו יגיד
בלחש אל האופק הדועך
מילה שלא ידענו פעם איך
לומר אותה, פשוט שתחייך
אל הנשאר וגם אל ההולך.

לו ידענו שנינו אז כמו עכשיו
איך שפל וגיאות, אביב וסתיו
איך ים לחוף שלו הולך ושב, ושב.

שוב אם רק תוכל לשוב
ולא חשוב אם אור
של קיץ הוא או יום אחד גשום
האורנים שלנו ילחשו:
קצת מאוחר עכשיו, אולי חשוך
אבל תשוב אם רק תוכל לשוב.

13. מחכה עד הקיץ קובי לוריא/סשה ארגוב [מילים]

עוד עלה צהוב אשר נושר אל השלכת
עוד ניגון עצוב אשר מבין שאת הולכת
אילו ידעתי על מה שויתרתי,
הייתי שותק ונוסע,
מחכה עד הקיץ.

מישהו אמר לי את כל מה שאת יודעת
מישהו סיפר לי ששמע שאת נוסעת
אילו הבנתי במה שחטאתי,
אז הייתי סולח או שוכח.

אילו דרכים בהם לא ניסיתי לבוא אלייך
וגם איזה מרבד לא נפרש למרגלותייך
איזה מילה שלא נאמרה ועוד אומר עלייך
מהו החטא עליו אני מכפר, יומם וליל
ממלא את כל מנגינותייך במילים.

עוד עלה צהוב אשר נושר אל השלכת
עוד ניגון עצוב אשר מבין שאת הולכת
אילו ידעתי על מה שויתרתי,
הייתי שותק ונוסע,
מחכה עד הקיץ.

14. עייפתי עמוס אטינגר/סשה ארגוב [מילים]

עייפתי מללכת בדרכים,
שבעתי מלילות שכר
עייפתי מאלפי החיוכים
אשר שולח כל מכר.
אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול,
לשמוע קול גיטרות מזמרות, וזה הכל.

לכל מיתר
יש צליל מוכר
וכל מיתר
לפתע שר
כשהגיטרה מפעמת בלבה
אז טוב לי ככה סתם ללא סיבה.

עייפתי מן הים והגלים
מים סוער, מגל נורא
עייפתי משדות של שיבולים,
נעות ברוח הקרירה.
אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול
לשמוע קול גיטרות מזמרות וזה הכל.

לכל מיתר...

עייפתי מלשאול תמיד אחר,
"נו, מה נשמע?" כך בחיבה,
אבל עייפתי עוד הרבה יותר
שוב לקבל על כך תשובה.
אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול
לשמוע קול גיטרות מזמרות וזה הכל.

15. שיר משמר נתן אלתרמן/סשה ארגוב [מילים]

שמרי נפשך כוחך שמרי שמרי נפשך
שמרי חייך בינתך שמרי חייך
מקיר נופל מגג נדלק מצל חשך
מאבן קלע מסכין מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף מן החותך
מן הסמוך כמו עפר וכמו שמיים
מן הדומם מן המחכה מן המושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שיער ראשך
עורך שמרי שמרי נפשך שמרי חייך

זה ערב קיץ לכאורה זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב ידוע וישן
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה
רק ערב קיץ חם שבא למורא

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה
אמרי מדוע העולם כה זר עדיין
ואש ומים מביטים בו מכל צד
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד
אמרי מדוע את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב

שמרי נפשך העייפה שמרי נפשך
שמרי חייך בינתך שמרי חייך
שיער ראשך עורך שמרי שמרי יופייך
שמרי לבך הטוב אמציהו בידייך

16. מעבר לתכלת רחל שפירא/סשה ארגוב [מילים]

על אם הדרכים, רחוק מן הבית
כמעט בקצווי מערב
הדס ויסמין, ענפי עץ הזית
נדמים כחזיון שרב.

על אם הדרכים צינה מתגברת
גופי מתגונן מן הקור
העוד תרחף על פי הכותרת
צופית ארוכת מקור

מעבר לתכלת, מעבר לזוהר
ימים ארוכים ארוכים
האם את הארץ יפת התואר
עוטפים ערפילים דקים.

מעבר לים רכבת צופרת
הדרך מפרעת כמו חוב
האם השקיעה עודה מחזרת
אחר רצועת החוף

ספרי לי ספרי, דבר אל תחסירי
הבאו אורחים לחגים
האם הבנות יצאו כבר העירה
עוטות צעיפים סרוגים

מעבר לתכלת, מעבר לזוהר,
ימים ארוכים ארוכים
האם את הארץ יפת התואר
עוטפים ערפילים דקים.

מעבר לים הנפש תוססת
המתיני לי עד שאשוב
אשתול בשבילך ליד המרפסת
לימון בחברת חרוב.

17. את ואני קובי לוריא/סשה ארגוב [מילים]

,ינאו תא
איך להגיד את זה?
את ואני,
טוב להגיד את זה!
את ואני
את, ואני אוהב אותך

בין המילים
את מבינה אותי
בין הצללים
את משתנה אתי
את ואני על יד
את, ואני אוהבת אותך.

יד ביד ביד
וכבר מתחולל נס
ואת בעולם כאן
כי אט לאט לאט
לב תכף נמס
דווקא בי בחרת
להיות אתי,
אשתי.

את ואני
טוב להרגיש את זה,
את ואני,
אין להכחיש את זה.
כל השנים
את, ואני אוהב אותך.

את ואני
איך להגיד את זה?
את זה אני,
איך להסביר את זה.
את ואני על יד
את, ואני אוהב אותך.

18. כן היו הדברים תרצה אתר/סשה ארגוב [מילים]

כן היו, כן היו הדברים מעולם
כן היו
היו בני אדם,
של ימי בראשית
היו - ועודם.

היו בכנרת, היו במדבר
ועודם גם בקרן סמטה של פרבר
ועודם בגבולות עשנים ורחוקים
גם בהם יסופר וידובר
גם עליהם עוד יושר.

כן היו, כן היו הדברים מעולם...

דברים ששכחנו והם צוללים
ילדים במחבוא, נערים זוחלים,
גדרות תיל עוטפות שכחה וצללים
רק בעומק הלב עוד נותרו
עוז הנפש
ועוד משהו.

כן היו, כן היו הדברים מעולם...

והיו שהלכו ולא שבו
כשיר וכתפילה
לא ילכו בשבילייך, רק ישוטו עלייך
עם רוח סוף הקיץ הקלה
עם גשמי היורה
ותקיעת השופר
ודמעת הזורעים הגדולה.

19. וידוי אלכסנדר פן/סשה ארגוב [מילים]

מעילי הפשוט ופנס על הגשר
ליל הסתיו ושפתיי הלחות מני גשם
כך ראיתי אותך ראשונה התזכור
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים
וכאל לחם ומים אלי תחזור
בעוניינו המר בעבו? אותך זעם
גם למוות אתה קיללתני לא פעם
וכתפי הקרות רעדו משמחה
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים
וגם אז לבבי לא יסור מעמך

כן היה זה לא טוב היה רע לתפארת
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה ענייה וסוררת
באותו מעילון ואותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית לא יהיה זה אחרת
יהיה כך כך יהיה אות באות

וקינאתי לך ובחושך ארבתי
ושנאתי לך ועד דמע אהבתי
וביתנו שומם מחיוך ומצחוק
ובשובך אל הבית מרוד כמו כלב
עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף
ואדע כי חשבת עלי מרחוק
ובלילה ההוא עת היטחת בדלת
והלכת לעד ואני נושאת ילד
רק חשך אור עיניי אך ליבי לא נשבר
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים
ואני בפניך אביט ואומר

כן היה זה לא טוב היה רע לתפארת
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה ענייה וסוררת
באותו מעילון ואותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
יהיה כך כך יהיה אות באות

20. אהבה אחרונה חיים חפר/סשה ארגוב [מילים]

ולך אתן במתנה
אהבתי האחרונה
ואגל טל על שושנה
כי זה כל מה שיש לי
ואין יותר

ואת כמו רוח מדברית
תלכי ולאן את לא תאמרי
מילים של חסד תדברי
ובעיניי תביטי
כמו מבאר

באהבה
יש, כך אמרנו,
גם תקווה
וגם ימי מחר
באהבה
איך להרגיש מיהרנו
כלום לך לא השארנו
שום דבר...

במשחקי הנדנדות
וסיפורי האגדות
היית נשים וילדות
היית כולן ביחד
אישה אחת
אני נשארתי לידך
אצבעותי בתוך ידך
והזרות במבטך
והר גדול של פחד
גולש לאט...

באהבה...

אמרת לי בוא כבר בן אדם
אמרת לשנינו העולם
אמרת נשתה את כל הים
אך אישוניי עינייך
הסגירו לי
כי בסופה של הפגישה
נהיה רק גבר ואישה
וגל קוצף ולחישה
וים רחב של מים
בין הוא והיא

באהבה...

21. האהבה אשר איתי קובי לוריא/סשה ארגוב [מילים]

לו יכולתי לצייר אותה
לספר או לפסל אותה
אז הייתם גם אתם יודעים

לא אוכל כלל להסביר אותה
אך אוכל, אולי, לשיר אותה
את האהבה אשר איתי

כמו באגדות של הילדות, שם תמיד הסוף הוא טוב,
כמו חופי הפרא והפלא - שחיים בלי סוף
משהו נוגע ומרגיע
מין תחושה שהנה זה מגיע
אלה בנוסף לעוד דברים

לו יכלתי לצלם אותה
לו ראיתם גם אתם אותה
אז הייתם גם אתם יודעים

לא אוכל כלל להסביר אותה
אך אוכל, אולי, לשיר אותה
את האהבה אשר איתי.

22. הם בזמר הזה יעקב לוריא/סשה ארגוב [מילים]

המגדים אשר בטנא
אין יפים מאלה
וימים אשר כאלה
הם כולם בזמר הזה

והבת אשר רוקדת
אם אין היא לי מי לי
ואשר נפשי שלי יוצאת רק אליה
הם כולם בזמר הזה

יום של חג הוא יום משגע
השמלה אשר מעליה
והתכלת בעיניה
הם בזמר הזה

ושריקת הנחליאלי
וכל מה ששם מחכה לי
וכל מה שזה עושה לי
הם בזמר הזה

הזהב אשר בגורן
הירוק בדשא
והריח שבאורן
הם גם כן בזמר הזה

והסומק בלחייה
ומעט אחרי זה
ודברים אשר קשורים אליי ואליה
הם כולם בזמר הזה

23. ערב קובי לוריא/סשה ארגוב [מילים]

ערב כבר ירד על כל מה שעוד לא עשינו.
לילה כבר ירד על כל מה שלא ניסינו.
הרי עוד לא למדנו להחזיר את הגלגל
כמו את הגל הימה.

שקט כבר ירד על כל מה שעוד לא הבנו.
חושך כבר ירד על כל מה שעוד לא ידענו.
בטח עוד מעט נשכח
את כל מה שהיום הזה לקח.

ילד, הוא לומד ללכת צעד צעד,
אני, נעשה את זה כבר מחר.
אך גם מחר אמרנו זאת
איך זה שלא שמרנו זאת.
ואז תרד השמש, ונאמר כמו אמש:

אלם כבר ירד על כל מה שעוד לא כתבנו.
עצב כבר ירד על כל מה שעוד לא אהבנו.
הרי עוד לא למדנו לעצור את השעון
כמו את הים אחרוה.

ערב כבר ירד על כל מה שעוד לא עשינו.
לילה כבר ירד על כל מה שלא ניסינו.
בטח עוד מעט נשכח
את כל מה שהיום הזה לקח.

sashatxt

35 לצאת האלבום "מתי כספי שר סשה ארגוב"

שעתיים עם מתי כספי ונועה ארגוב באולפן גלי צה"ל.
שודר באפריל 2017

מעמדו הבלתי מעורער של סשה ארגוב ז"ל כאחד מבכירי המלחינים של המוסיקה הפופולרית בישראל זכה לחיזוק נוסף בשנות השמונים בעקבות עבודתו המשותפת עם כספי. לחניו של ארגוב, המאופיינים בליריות רבה וברגישות אין קץ למילה הכתובה, התאימו היטב ליכולותיו של כספי כמעבד וכמבצע. באופן דומה, החיבור בין כספי לארגוב היה במובנים רבים שיתוף הפעולה הטבעי ביותר לכספי כאמן. הדמיון הרב בין עולמם המוסיקלי העשיר של השניים הבטיח שכאשר חברו ליצירתם של שני אלבומים, התוצאה היוותה מפסגות היצירה עבור שניהם כאחד.

האלבום הראשון יצא בשנת 1982 והשני כשנתיים מאוחר יותר, לאור הצלחתו המסחררת של קודמו. שני האלבומים יצאו מאוחר יותר על גבי דיסק אחד.

הדמיון בין יצירתו של ארגוב לזו של כספי איננו מקרי: שניהם גדלו על ברכי המוסיקה הקלאסית, וסגנונם מבטא לא אחת את השפעותיה של יצירתם של המלחינים בני התקופה הרומנטית כשופן, רחמנינוב ואחרים. מתי ציין כי: "אני חושב שהיה לי מזל שלמדתי מוסיקה קלאסית. ההרמוניות הקלאסיות הן הדבר המנחה אותי." בנוסף להשפעות הקלאסיות היו אלה הלחנים המופלאים של ארגוב שהשפיעו במידה רבה על כספי כמלחין: "ארגוב השפיע עלי מאוד. חלמתי תמיד לעשות תקליט עם מוסיקה שלו והגשמתי חלום זה פעמיים, בשני תקליטים. היה לי הכבוד להופיע איתו כשהוא מנגן בפסנתר, וזו חוויה שלא אשכח אף פעם." סשה ארגוב ציין לא אחת כי מתי כספי הוא המבצע הטוב ביותר של שיריו.

השירים שנבחרו לאלבומים מייצגים חלק מרגעי השיא ביצירתו של ארגוב. הקרבה הרבה בין שני היוצרים והעוצמה הרגשית הרבה של השירים גורמים לביצועיו של כספי להשמע כלחנים פרי עטו. דוגמה אחת מיני רבות היא ביצועו של כספי לשיר 'וידוי' (מילים: אלכסנדר פן).

שיר שנכתב במיוחד על-ידי ארגוב לציון שיתוף הפעולה עם כספי הוא השיר הפותח את האלבום הראשון: 'האהבה שלי אינה תלויה בדבר'. בשיר זה בחר כספי ליצור מפגש בלתי צפוי בין סגנונו הייחודי של ארגוב למוסיקה הברזילאית, והתוצאה המלבבת מעידה על התאמתם הרבה של שני היוצרים.

סיבוב הופעות של השניים ליווה את יציאת האלבום הראשון. במסגרת הסיבוב ניגנו השניים בפסנתרי כנף. כספי שר את השירים בליווי ארגוב, שתרם את קולו לשורה רבת המשמעות "אולי בכל זאת רבע עוף" ('שיר ערש', במקור מתוך המחזמר פרי עטו של אלתרמן 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'). בהתייחס להופעות המשותפות ציין כספי כי: "העבודה עם סשה ארגוב הייתה חוויה נפלאה. למרות גילו המופלג, הוא היה ילד, שפשוט נולד הרבה זמן לפני, אדם שאהב את הקלות שבחיים, ותיבל כל אמירה שלו בהומור. הזמן לחזרות ביננו בביתו היה החלק המשני. החלק העיקרי היה הסנדביצ'ים הטעימים מאוד שהוא הכין לי, והבדיחות שהיינו מספרים האחד לשני. השילוב ביננו התבצע בהופעה בכך שאני זכיתי בכבוד לליווי בפסנתר בנגינתו".

עם פטירתו של ארגוב ב-1995 הודיע כספי בראיונות כי הוא מתעתד להוציא אלבום נוסף משיריו של ארגוב, ועלינו לקוות שכך יהיה. בינתיים, ב-2005 יצא כספי לסיבוב הופעות נוסף משיריו של סשה ארגוב, כולל כאלה שלא בוצעו באלבומים לעיל, כשמלווה אותו בפסנתר כלתו של ארגוב, גבי.


מתי כספי נזכר בפגישתו הראשונה עם סשה ארגוב

[ראיון מאת בן שלו, "הארץ" 16.2.2011]

זה התחיל בסנדביץ' פסטרמה ומלפפון חמוץ, והתפתח לכדי שני אלבומים ורומן מוסיקלי ממושך. מתי כספי מספר על ארגוב ועל יתר אבות המזון המוסיקליים שלו.

לפני כמה שנים, בהופעה שבה שר משיריו של סשה ארגוב, סיפר מתי כספי על הפעם הראשונה שבה שמע את השיר "החולמים אחר השמש". השנה היתה ככל הנראה 1977, השעה היתה בוודאות שתיים בלילה, וכספי שכב במיטה, התקשה להירדם והקשיב לרדיו. כש"הפרברים" התחילו לשיר את שירם של ארגוב ויורם טהרלב, כספי התמלא קנאה, גם במלחין וגם במבצעים. "הם זכו במתנה כל כך גדולה, והרגשתי שגם אני רוצה לחלוק בה", הוא אומר.

עם מנגינה שמקפצת במרווחים לא הגיוניים ועם זאת מזדמרת בטבעיות מתרוננת, "החולמים אחר השמש" הוא באמת אחד משיריו המופלאים של ארגוב. אבל לא רק הלחן הילך קסם על כספי בן ה-28, שבאותה תקופה כתב שפע של לחנים בעלי תכונות דומות. "העיבוד של השיר היה יפהפה ופשוט", הוא נזכר, "רק זוג גיטרות ועיטורים של אקורדיון, זה הכל. ואולי גם השעה עשתה את שלה. שתיים בלילה. שקט מוחלט בחוץ. כל הדברים האלה גרמו לי להתאהב בשיר ולרצות לשיר אותו".

ארבע שנים לאחר מכן, כספי הגשים את החלום שלו לשיר משיריו של מי שהוא מכנה "הוד מוסיקליותו". "הרהבתי עוז וביררתי איפה סשה גר", סיפר כספי בשבוע שעבר, "ופשוט עליתי לדירה שלו - זה היה בקומה חמישית, בלי מעלית - ודפקתי בדלת. הוא פתח ואני נאלמתי דום. כשניסיתי לדבר כל כך התרגשתי שהתחלתי לגמגם. אם לבטל את הגמגום, מה שאמרתי היה בערך: 'שלום, מאוד הייתי רוצה להקליט תקליט שכל השירים בו הם שלך'. אז הוא ענה 'בסדר', הזמין אותי פנימה, הציע לי חומרים והתחלנו לעבוד".

חרדת הקודש שכספי חש כלפי ארגוב נעלמה עד מהרה "מפני שראיתי לפני אדם עם חוש הומור, עם שמחת חיים ועם תיאבון גדול, שזה חשוב".

אתה מתכוון לתיאבון יצירתי?

"לא, לתיאבון במובן של אוכל. הפגישות שלנו התחילו תמיד באיזה סנדביץ' טוב עם פסטרמה, חרדל ומלפפון חמוץ. מאוד טעים. אחרי שסיימנו את זה וסיפרנו בדיחות, לקראת פרידה, ניגשנו לפסנתר".

"מה שהנחה אותי בעבודה על השירים היה להיות נאמן להרמוניות המקוריות", אומר כספי, "כי סשה זה קלאסיקה שאסור לשנות תו. שום שינוי. שום כלום. זה כמו שמישהו יעשה אינטרפרטציה ליצירה של בטהובן וישנה את התווים. דבר שלא ייעשה".

עם זאת, הוא מוסיף, "היה שיר אחד שהרשיתי לעצמי לקחת אותו לכיוון קצת שונה. 'האהבה שלי אינה תלויה בדבר'. הרגשתי שיש שם נטייה מסוימת לכיוון של חצי בוסה נובה, או סמבה אטית כזאת, ומאחר שלשיר הזה לא היה ביצוע אף פעם, וגם סשה אמר לי שהוא באמת חשב על כיוון כזה, הרשיתי לעצמי לשנות את המקור. אבל בכל השאר שמרתי מאוד בקנאות על ההרמוניות ועל האווירה".

שני האלבומים שכספי הקליט משיריו של ארגוב ("מתי כספי שר ארגוב" ו"מתיתיהו ואלכסנדר") העניקו עדנה מחודשת למלחין הדגול. האם כספי הרגיש שהוא גואל את השירים ממעמד צדדי שאליו נדחקו? "זה לא היה זה", הוא אומר. "אם היתה גאולה, זאת היתה גאולה מבינוניות. במשך השנים שמעתי פה ושם ביצועים לשירים של סשה שהיו בהם שגיאות נוראות. דברים שגרמו לי להתחלחל ולשאול את עצמי איך הרשו שזה יהיה מוקלט ככה".

היו גם ביצועים שכספי לא התחלחל כשהוא שמע אותם, ובכל זאת הוא הרגיש שמשהו בהם לא בסדר. "בלי להכיר את המקור, כי לא שמעתי סשה מנגן את השירים, היתה לי הרגשה שהמבצעים שרים אותם עם טעויות", הוא אומר. "ובאמת כשפגשתי את סשה והוא השמיע לי את השירים כמו שהם צריכים להיות, התברר שלא טעיתי. היו שגיאות.

"אני חושב שהקבוצות היחידות ששרו מצוין את השירים של סשה היו 'התרנגולים' ו'החמציצים'. הם עשו עבודה מוסיקלית נפלאה, אבל גם אצלם היה חסר משהו מבחינה רגשית. הליריות של סשה לא באה לביטוי. ולכן היתה לי תחושת שליחות. הרגשתי שאני צריך להגיש את השירים בצורה מדויקת גם מבחינה מוסיקלית וגם מבחינה רגשית. אז כן, היה בזה ממד של תיקון עוול".

ב-2005, עשר שנים אחרי מותו של ארגוב, כספי חזר אל השירים וביצע אותם על הבמה ("כפי שהם, כי אין מה לגעת ואסור לגעת") כשהוא מלווה על ידי כלתו של המלחין, הפסנתרנית גבי ארגוב. מאז השניים מעלים את המופע כל כמה חודשים, וב-26 בחודש הם יעלו אותו במועדון רדינג 3 בתל אביב.

מדוע כספי מרגיש צורך לחזור אל שיריו של ארגוב? "געגועים", הוא אומר. "זה לא נמאס אף פעם. גם המוסיקה וגם הטקסטים, שהם ברמה שלא כותבים היום. כל הדבר הזה מעורר געגועים. אני יושב במקום הכי טוב, ממש ליד הפסנתר, שומע את עצמי הכי טוב ונהנה. מצד אחד, אני מרגיש משוחרר מפני שזאת לא מוסיקה שלי. מצד שני, אני מרגיש מחויבות ענקית להיות טוב מהתחלה עד הסוף. כל שיר הוא משוכה, ואחרי שעברתי אותה אני נושם לרווחה שעשיתי את זה לשביעות רצוני".

עולם ומלואו

ארגוב היה אחד המוסיקאים הכי משפיעים על כספי, ואם כבר מדברים עליו, זאת הזדמנות פז לשאול את כספי על אבות מזון מוסיקליים אחרים שלו, על יוצרים נוספים שהשפיעו עליו עמוקות, בעיקר כנער, ותרמו לגיבוש הקול הייחודי שלו. אבל לפני שמגיעים אליהם, נישאר עוד רגע עם ארגוב ועם החשיפה של כספי אליו.

"הפעם הראשונה ששמעתי את סשה? הייתי נער, בתחילת שנות העשרה שלי", נזכר כספי. "נדמה לי שאלה היו שירים מתוך 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'. מישהו הביא את התקליט והשמיע אותו בפטיפון של הקיבוץ (חניתה, ב"ש) והתאהבתי באופן מיידי. עד אז היינו שומעים כל מיני שירי רועים. שירים עם 'הו!' כזה מבהיל. ופתאום שמעתי הרמוניות פנטסטיות ומנגינות שאין להן גבולות. מנגינות שלא מצייתות לשום מוסכמה. זה היה שוק מוסיקלי בשבילי, ומאז התאהבתי בסשה.

"היתה בזה תחושה של שחרור", ממשיך כספי. "תאר לעצמך שאתה מוקף כל הזמן באנשים שלא חושבים כמוך, וזה גורם לך להרגיש תסכול מסוים, שאתה מדחיק אותו. ואז אתה פוגש פתאום בבן אדם שחושב כמוך, ואתה כל כך מאושר מזה, וכל ההדחקה יוצאת החוצה ומוצאת ביטוי. ככה הרגשתי כששמעתי את המוסיקה של סשה".

האם כספי יכול לשים אצבע על ההיבטים המוסיקליים שבהם הוא הושפע ישירות מארגוב? "במנגינות לא", הוא אומר, "אבל בהרמוניות בהחלט. אצל סשה ההרמוניה לא מסתכמת באקורדים. לצד האקורדים יש גם הולכה של הבס, ושני הדברים ביחד מהווים את שלמות ההרמוניה. סשה הלחין בדרך הזאת בצורה מאוד קנאית.

"הדינמיקה בין האקורדים לבין ההולכה של הבס מאוד מורכבת אצל סשה. אם יש אקורד דו, הבס לא חייב להיות גם דו, הוא יכול להיות משהו אחר. סשה אהב להשהות את הבס. המהלך ההרמוני כבר הגיע לפתרון וסגר מעגל, אבל הבס עדיין טייל ונפגש עם ההרמוניה רק כעבור כמה תיבות. סשה לא המציא את הטריק הזה. כנער שמעתי אותו במוסיקה קלאסית. אבל לשמוע את זה גם בשירים - זה פתח בפני עולם ומלואו, ומאז אני רואה את זה כשפה פשוטה וברורה לי, וגם לי יש הרבה שירים שבהם הבס נמצא בטיול משל עצמו".

אז כשכספי שמע לראשונה את ארגוב הוא כבר הכיר לעומק מוסיקה קלאסית, והוא אומר שזאת ללא ספק ההשפעה הכי גדולה עליו. הוא מספר על המורה רפאל דרגן מהקונסרבטוריון בנהריה, שאליו כספי היה נוסע בכל שבוע מבית הספר האזורי בגשר הזיו.

"הוא הרגיש בכישרון שלי וידע מה לתת לי לנגן", אומר כספי. "הוא נתן לי ללמוד חמישה מלחינים בעת ובעונה אחת: בטהובן, מוצרט, שופן, בארטוק ובאך כמובן. אחרי ששמעתי אותם מקצה לקצה הוא לקח דף תווים ושירבט עליו סתם כמה תווים, בלי תיבות ובלי משקל. הוא אמר: סדר את המשקל איך שאתה רוצה, סדר את התיבות איך שאתה רוצה, וכתוב חמישה עיבודים שונים למנגינה, בסגנון של כל מלחין.

"כשהבאתי לו את זה כעבור שבוע, הוא אמר 'טוב, בסדר' והמשיך ללמד כרגיל. אבל הוא היה חכם כי בדרך הזאת הוא פתח לי את כל העולם שנקרא הרמוניות וסגנונות, וזה נשאר לתמיד. רפאל דרגן. המורה הראשון והיחיד שלי".

משהו אסתטי

למה כספי הקשיב בשנותיו המעצבות חוץ ממוסיקה קלאסית? "כילד הקשבתי באדיקות לתוכנית רדיו שנקראה 'משירי עמים'", הוא מספר. "היא שודרה בכל יום שבת בבוקר המאוחר, ובכל פעם השמיעו שירים של עם אחר. שתיתי את זה בצימאון גדול, וגם זאת אחת ההשפעות הכי גדולות עלי. זה באמת היה מכל העולם: שירים מדרום אמריקה, מהרי האנדים; שירים ממזרח אירופה: רוסיה, בולגריה, רומניה, צ'כוסלובקיה; מוסיקה הודית ויפאנית; שנסון צרפתי. מוסיקה מכל מקום בעולם, והכל דיבר אלי. הבליל הזה, העירוב הזה, של מקצבים לא זוגיים מהבלקן, לצד מקצבים אפריקאיים וברזילאיים - זה אחד הדברים העיקריים שיצרו את הבסיס המוסיקלי הרחב והמגוון שלי".

רוב המוסיקאים הישראלים בני דורו של כספי הושפעו עמוקות מהביטלס (כלהקה וכשם קוד למהפכה המוסיקלית של שנות ה-60). המוסיקה של שלום חנוך או דני סנדרסון - זה הביטלס פינת להקת הנח"ל. כספי הוא סיפור אחר. "אני חושב שהביטלס בכלל לא השפיעו עלי", הוא אומר. "מאוד אהבתי אותם, אבל אהבתי את זה כמשהו אסתטי. זה לא הטביע בי את חותמו. נהניתי מהביטלס כמו שנהנים לראות חוף ים או כמו שנהנים לאכול מאכל טעים. אבל אחרי שבלעתי, זה כבר לא היה שם.

"מה שלא קרה עם מוסיקה קלאסית ועם מוסיקה ממקומות שונים בעולם, הודו ואפריקה ודרום אמריקה והמזרח הרחוק. כששמעתי את המוסיקה הזאת, היא עוררה אצלי ערגה אינסופית. כאילו שאני מכיר את המקומות האלה ורוצה להיות בהם דרך המוסיקה.

"מה עם אלה?" אומרת אשתו של כספי, הקאו, שיושבת לידו. "או, זה אחר כך", אומר כספי. "היו לי כמה מורים לשירה, שעל סמך מה ששמעתי מהם נעשיתי זמר יותר טוב. אלה (פיצג'רלד) היתה מורה נפלאה, ניסיתי ליישם את הקלות שיש בשירה שלה, והיו לי גם שני מורים: פרנק סינטרה ובינג קרוסבי. איזה זמרים אדירים. אני עדיין לא שבע מלשמוע את בינג. לחנוק אותו איך שזה בא לו כל כך בקלות. סיפרו עליו שהוא אף פעם לא למד שיר מראש. הוא היה בא לאולפן, לומד את השיר ושר. זהו. קלות מדהימה.

"אחר כך, במשך השנים, היו הרבה להקות ונגנים שאהבתי והערכתי ולמדתי מהם, אבל זאת כבר לא היתה השפעה ממשית", אומר כספי. "מה עם סטיבי וונדר?" שואלת הקאו. "סטיבי, כמובן", מתקן כספי. "אחד המורים הטובים שלי. ובשנים יותר מאוחרות ז'ובים. עד היום, כשאני שומע דברים שלו, למשל כשאנחנו נוסעים במכונית, זה כמו שהשמש זורחת עלי אחרי שהיה מעונן וקצת קר. פתאום היא יוצאת מהעננים ומחממת אותי טוב טוב.

"כל פעם מחדש אני מקשיב ומשתאה. איך הוא עשה את זה. איזה גאון. הוא גאון. ז'ובים גאון. כמו שסשה היה גאון, ז'ובים גאון. במוסיקה, בעיבודים, ברגישות לטקסט. גם אם אתה לא מבין פורטוגזית, אתה כמעט מבין על מה השיר. ממש ככה".

[מקור]

דילוג לתוכן